באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

  "נוכלים עם סגנון ", ערוץ MGM

בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, היה מין טרנד כזה לצלם סרטים אמריקאיים בריביירה של צרפת ואיטליה, כאילו זה המקום הכי מגניב להיות בו. רוצים חופשה אמיתית? בואו לכאן. רוצים ליהנות עד אור הבוקר? יש פה מרפסת שמחכה לכם.

במסגרת הז'אנר נעשו גם כמה סרטי נוכלויות, כמו למשל "נשיקה צרפתית" המקסים עם קלווין קליין ומג ראיין, וכמובן, "נוכלים עם סגנון", שבו מייקל קיין וסטיב מרטין משגעים את הנשים העשירות שבאות לבזבז את כספן בריביירה. הם עושים את באופן כל כך משעשע וחינני, שבהחלט אפשר ליפול בפח של הסרט וליהנות יחד איתם.

כבר בסצנת הפתיחה אנחנו נחשפים לשיטה של לורנס ג'יימיסון (אם זה בכלל שמו האמיתי): הוא מספר לעשירה התורנית כי הוא מלך של מדינה ענייה בצרות, ובדברי חלקלקות גורם לה לתת לו תכשיטים וכסף לטובת בני עמו / הילדים המסכנים / משהו אחר שכובש אותה.

כל זה נעשה בעיירה הבדיונית בימון סור מר, תוך שיתוף פעולה מצד מפקד משטרה מקומי ומשרת אדיב וממושמע, שגוזרים קופון בסוף כל ביקור נשי. הכל היה יכול להיות נהדר, אלמלא נוכל אמריקאי שמע על המקום ובא לגזור קופונים משל עצמו. השיטה שלו הפוכה: בהיותו תפרן, הוא מספר לנשים על סבתו החולה הזקוקה לניתוח. איכשהו זה עובד לא פחות טוב.

הדרך של לורנס (קיין) להתמודד עם המכה שנחתה עליו היא לאמץ את המשפט: אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. אבל לפני כן, הכנס אותם לכלא לכמה שעות, והתענג על דיאלוג כמו: "לא גנבתי ממנה את הכסף, היא פשוט ראתה אותי עם אישה אחרת. אתה צרפתי, אתה מבין את זה" – "להיות עם אישה אחרת, זה צרפתי. להיתפס, זה אמריקאי".

בהסתיים השיעור לחיים, לורנס מציע לפרדי בנסון (מרטין) שיעורים בנוכלות, שהם למעשה שיעורים בהתנהגות בחברה הגבוהה. מהחליפה שנתפרת לפי מידותיך, דרך החזקת כוס השמפניה ועד ההליכה שמסתיימת בעמידת נונשאלנט. ובכל זאת, ה"תפקיד" הראשון של בנסון הוא בכלל לגלם את רופרכט, האח המפגר של לורנס.

שיתוף פעולה כזה בין שני אגואים גדולים, גם אם הוא מסתיים בהצלחה, לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן. מהר מאוד הוא הופך לתחרות על ארנקה של מיס קולגייט – מבלי לדעת שזה רק שם משפחה, ואין קרבה משפחתית לבעלי החברה. הסכום הנקבע להונאה: 50 אלף דולר. האמצעים: כשרים כולם. העיקר שיהיו בסטייל. כלומר, עם סגנון. אחרי הכל, הריביירה מחייבת.

ההמשך כמעט בנאלי, מתח אין פה, רק שעשועים כמיטב המסורת. ובכל זאת, כיף לצפות, עושה חשק לנסוע, ובכלל לא משנה שכבר עברו 20 שנה. זו הייתה אחת הקומדיות המצליחות בארה"ב, והיא עדיין שווה את ההצלחה שלה.

ציטוט ששווה לזכור, נאום של לורנס לפרדי:

Freddy, as a younger man, I was a sculptor, a painter, and a musician. There was just one problem: I wasn't very good. As a matter of fact, I was dreadful. I finally came to the frustrating conclusion that I had taste and style, but not talent. I knew my limitations. We all have our limitations, Freddy. Fortunately, I discovered that taste and style were commodities that people desired. Freddy, what I am saying is: know your limitations. You are a moron.

טריוויה: במקור היו אמורים לככב בסרט דיוויד בואי ומיק ג'אגר, אחרי שיתוף פעולה מוזיקלי מוצלח. איכשהו בסוף לא בא להם. כמה לא מפתיע.

טריוויה פחות מעניינת: מדובר ברימייק לסרט מ-1964, שבו כיכבו מרלון ברנדו ודויד ניבן.

  "נוכלים עם סגנון " (Dirty Rotten Scoundrels), ארה"ב 1988. 110 דקות. במאי: פרנק אוז. שחקנים: מייקל קיין, סטיב מרטין, גלן הידלי, ברברה האריס