באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בשבועות האחרונות מתנהל בישראל מאבק היוצרים נגד זכייניות הטלוויזיה, והשבוע הוא עלה מדרגה. כל יום נוספו עוד חדשות ועוד אירועים, ונראה לי שלקראת סוף השבוע ועליית "האח הגדול VIP" ביום ראשון, שווה להקדיש לזה פוסט:

ביום שלישי בלילה, עת בדקתי לראשונה את "פסטה בר גוריון" (לא רע!), התפרצו שלוש פעילות מאבק היוצרים לאולפן "היום שהיה" עם גיא זהר, המשודרת בערוץ 10, והפריעו לשידור. המטרה שלהן: לעורר מודעות לירידה הדרסטית במספר הפקות המקור המצולמות בימים אלה עבור הערוצים השונים. כלומר: מחסור בעבודה ובתשלום הוגן.

למחרת דיברו על הגשת תלונה במשטרה. בתוכנית של "גיא פינס" הראו את ההפגנה החוזרת, הפעם עם 100 איש, וראיינו את אחד ממנהיגי המאבק, רני בלייר (על שלוש הבנות נגזר "דום שתיקה" בפקודה). עיקר דבריו: כל הכבוד להן, ככה ייעשה לערוץ שמתעלם בהפגנתיות מהפגנה של אלף איש, וחוץ מזה סידרנו ל-10 יופי של הפקת מקור, הם צריכים לשמוח.

במידה מסוימת, נראה לי שזהר אכן שמח. סופסוף הוא מגיע לכותרות, ולא רק בזכות דיבורים על כמה נחמדה התוכנית שלו. למעשה, היוצרים עשו לו יופי של שירות – מתוכנית של 7.1% רייטינג יצא דיבור ששמור בדרך כלל לתוכניות של 30% רייטינג ומעלה. זהר פתח את התוכנית של יום ד' בתזכורת מצולמת ליום הקודם (כמובן), פלוס הערה בנוסח "אנחנו לא אנשים רעים (בהתייחס לתלונה) אבל נחצו הגבולות".

בין אלה שחצו את הגבולות כיכבה איבתיסאם מרעאנה. במאית דוקומנטרית צעירה, מוצלחת, אמיצה בהתייחס לנושאי הסרטים שלה על החברה הערבית - "פראדיס, גן עדן אבוד" המצוין, "ליידי כול אל ערב" ו"שלוש פעמים מגורשת" הם רק דוגמאות. לפני כשנתיים התארחה אצל חיים כהן ב"שום פלפל ושמן זית", והדיאלוג ביניהם היה מעניין. בבחירות האחרונות ניסתה להיכנס לכנסת באמצעות מקום 12 במרצ, אבל פרשה בעקבות תמיכת המפלגה במבצע בעזה. עכשיו היא אקטיביסטית שיכורת ניצחון, וזה לא מראה נעים.

לא נעים, קודם כל בגלל שהיא בחרה להשיג את שלה במרמה: בערוץ 10 נהוג שאנשי ההפקות השונות נכנסים לבניין באמצעות כרטיסים מגנטיים, שמיועדים גם לשימוש במעליות. מרעאנה וחברותיה האנונימיות השתמשו בכרטיס מגנטי של עובד לשעבר בערוץ, ובהתחזות. שנית, היא התפרצה לאולפן של תוכנית המשודרת בלייב, מעשה לא ראוי. בלי קשר, יש סימן שאלה: עברו כמה שניות טובות עד שאנשי האולפן סילקו אותה. האם היה פה שת"פ בזמן אמת?

זכייניות הטלוויזיה רחוקות מלאפשר שת"פ כזה בשנית: ערוץ 10, קשת ורשת הגבירו את נהלי האבטחה לבניינים שלהן. בבניין רשת בתל אביב הוסיפו צמיד אישי לכל אורח המוזמן לתוכנית וגם מלווה, כדי שלא יוכל להסתובב במקום בחופשיות. בקשת תיגברו את האבטחה והוסיפו שומרים בחניון המבנה ובקומות השונות. בערוץ 10 הוצבו שני מאבטחים נוספים בקומת הכניסה, ועוד שלושה מאבטחים בקומת השידור העיקרית. בנוסף נבדקו מצלמות האבטחה בבניין, וחברת השמירה האחראית על הערוץ מתגברת את סיוריה במקום.

נראה כאילו כאן סוף הסיפור, נכון? אז זהו, שלא.

אתמול, חמישי, נערכה ישיבה בהשתתפות אבי ניר (קשת), יוחנן צנגן (רשת), יוסי ורשבסקי (ערוץ 10), נורית דאבוש (יו"ר מועצת הרשות השנייה), מנשה סמירה (מנכ"ל) ורחל תורג'מן (חברת מועצה). נציגי היוצרים התפרצו פנימה למרות שלא הוזמנו, וכמובן יצרו בלגן ו-ויכוחים. עם זאת, ניר-צנגן-ורשבסקי איימו - ברצינות או בציניות, לך תדע - להחשיך את המסך ולהצטרף לשביתת היוצרים.

כנראה שזה הזיז משהו לדאבוש, שהחליטה על סוג של ועידת פסגה. אם הכל ילך כמתוכנן, ואף אחד לא יפריע ל"אח הגדול VIP" (שזה המקום שהכי שווה להפריע בו, אגב), הרי שביום שני הקרוב יתכנסו נציגי היוצרים, הזכייניות והרשות השנייה, וינסו לגבש מה שמוגדר כ"הוראת שעה לשנת 2009". בדיון הזה יוחלט כמה כסף יוציאו זכייניות ערוצים 2 ו-10 על הפקות, בהתחשב במצב הכלכלי הקשה ומצבן הפיננסי הלא-משהו. במידה שיגיעו להסדר שמקובל על כל הצדדים, דאבוש תביא אותו לאישור המחוקק.

האם בזה יסתיים המאבק, וכולם יהיו מרוצים? לא סביר. נשמע פשוט מדי. אבל מי בכלל צודק ומי טועה ומה אפשר לעשות בקשר לזה? האם הפתרון הוא בכך שהמדינה תגדיל את תקציבי התרבות שלה, ותקצה כמה מיליונים להפקות מקור? מה לדעתכם הסיכוי שזה יקרה?