באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

אתמול עשיתי לעצמי מרתון של "חשופים" - שבעה פרקים ברצף. כל פרק חצי שעה (קיצוצים בתקציב), קטעים מסוימים הרצתי קדימה.

שלוש שעות של ניתוק מהמציאות, למרות שהסדרה עוסקת בחברת חדשות, ומהן חדשות ללא מציאות.

אני יודעת, יש כאלה שיגידו: מה פתאום סדרה, זו טלנובלה!

אבל כשיש לי את עמנואל הלפרין ויורם בינור בתפקידים קבועים, ואייל ארד בתפקיד אורח, לא ישכנעו אותי שאני צופה בבידור זול.

ל"חשופים" יש סאבטקסט, והיחידה שכדאי לה להתעלם ממנו היא יונית לוי, כי בת הדמות שלה יוצאת ממש רע (אתם לא רוצים לדעת איך זה היה בינה לבין סוקניק בזמנו. בואו רק נאמר שהוא עזב בגלל שנמאס לו לעבוד איתה).

אז כן, יש עוד הרבה דברים חשובים בטלוויזיה, ובכלל יש לי עוד מה להגיד - אבל זמן אין.

כבר אמרתי פעם שאני שונאת עיתוני חג? אלה שמוצצים מאיתנו את שארית הנשמה, כדי שעם ישראל יוכל לחייך קצת לפני שהדודה באה לליל הסדר?