בסיום "שיחת נפש" עם מרגלית צנעני (חמישי בערב ובלילה), שאבה אימי מושגים מעולמה של הבוסית שלי, ושאלה: נו, אז איזה דברים חדשים למדת עליה?
אני לא צופה בטלוויזיה בשביל לראות דברים חדשים. לא רק, בכל אופן.
ובכל זאת הייתה לי תשובה מיידית:
קודם כל, למדתי ששיש לנו אותה טרמינולוגיה, ושגם היא בדיוק כמוני לא אוהבת את "המתעלפות" - אלה הרכות והעדינות, שהפסדן הוא ניצחונן, גברים קונים את העדינות שלהן ועושים מה שהן רוצות, כך שבסופו של יום הן מרוויחות יותר מאיתנו, בעלות הדעה והשכל. קצת מבאס, קצת מעורר קנאה.
ושנית, למדתי שאני בעצם דומה למרגול בעוד הרבה דברים. רק לא בבכי המתפרק (אבל יופי של סיפור על אימא שלה שהלכה להלווייה רק כדי לבכות קצת ולשחרר).
וחוץ מזה, הייתי שמחה לעוד חצי שעה איתה.
* * * * * * * *
עוד טלוויזיה? ארבעה פרקים של "חשופים", שני פרקים של "סקס והעיר הגדולה", שלושה פרקים של "24", ו"הישרדות" אחת שלא התפעלתי ממנה. מישהו יודע מה התירוץ של גבי לזה שהוא אף פעם לא בסביבה, ואיך זה שבכל זאת הוא ונטלי עדיין ביחד? (רק אל תגידו לי כסף).
לגבי ויק מאקי ו"המגן", סדרה ליודעי ח"ן בלבד - אני מקליטה את כל הפרקים. יום אחד גם יהיה לי זמן לראות אותם, ולברר מה אני מפסידה כשאני לא רואה את "ילדי האנרכיה".