באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

* יש הצעה בסוף הפוסט *

חצי גמר האירוויזיון, שלישי 22:00, ערוץ 1

בעוד שלושה ימים ייערך במוסקבה האירוויזיון המי יודע כמה, בהשתתפות יותר מדי מדינות. 24 מיליון יורו הושקעו בארגון האירוויזיון הזה. אתמול היה חצי הגמר, כלומר הסמי פיינל. המנחה נמוך בשחור, המנחה גבוהה בלבן. שניהם מלוקקים. לשניהם מבטא. שניהם מצחיקים בעיקר את עצמם. מזל שהיו שירים באמצע. בין שיר לשיר הכתוביות מלמדות אותנו מילים ברוסית. קאק דילה? טוב, ספסיבה!

נו, מה אכפת לי, העיקר שישראל עלתה לגמר עם "חייבת להיות דרך אחרת", ותהיה סיבה לראות את התחרות במוצאי שבת. אבל מה היה בדרך? או, אז ככה:

מונטנגרו – שמלה זנותית, שיר בסדר.

צ'כיה – הבדיחה המובילה של התחרות. משהו בין סופר מריו לבוב הבנאי.

בלגיה – אלביס עושה קאמבק? שיחזור לקבר.

בלארוס – זמר אבבא וונבי, שיר סתמי ומיותר.

שבדיה – זמרת זקנה-צעירה, בלונדינית עם שמלה שמסדרת לה חזה כאילו גדול, למרות שממבט צד-על רואים שהיא כמעט שטוחה.

ארמניה – אם עוצמים עיניים זה לא כל כך זוועה, אבל אם פותחים: קישטה, הביתה.

אנדורה – מדינה כל כך קטנה תתפוס למישהו מקום? לא מתאים, אפילו שהשיר נחמד.

שוויץ – להקת רוק צעירה ומצועצעת. טוקיו הוטל וונבי.

טורקיה – שיר בעל שם מופתי כ"דום טק טק" שמבצעת הדיסה בלבוש אדום חושפני א-לה רקדנית בטן. נשמע כמו ניסיון לשחזר את הניצחון של לפני כמה שנים, ממש כמעט אותו קצב. לא מוצלח.

ישראל – אחינועם ניני (AKA נועה) בשחור סביר, עם שובל מוזר למכנסיים. מירה עוואד נראית מחופשת לסוכנת מוסד בפאה מוזרה ומחשוף שמלה עוד יותר מוזר. ובכל זאת, נעים לשמוע את שתיהן. והכוריאוגרפיה נורמלית. תיפוף קליל מכל הנשמה, גילי דור מעיף את היד בסיום, ניני צועקת "תודה רבה" כאילו מישהו מבין חוץ מאיתנו. זה עובד על הגויים.

בולגריה – הבולגרים האלה מוזרים בהכל. בשיר, בבגדים, בהופעה. קישטה.

איסלנד – יפה, קרירה, עושה את זה טוב.

מקדוניה – הזמרים נראו כאילו שלחו אותם מהאייטיז עם השיער הארוך המצחיק. אבל הבנזוג חושב שזה השיר הכי טוב שהיה עד עכשיו.

רומניה – סתמי לגמרי, שיחזור ושכפול של הכל.

פינלנד – אמינם לעניים (לפחות במראה). מאחורה פירוטכניקה אישית של מסיבת אסיד. במפתיע, שיר לא רע עם מסר סביר: I don't want to lose control when I'm falling.

פורטוגל – כשעוצמים עיניים זה טוב. כשפותחים: מה זה הפרח הזה שתקעו לזמרת בשיער? ומה באשר למבט המבקש-מתחנן שהיא תוקעת במצלמה? באשר ללוק הכללי, אני דווקא בעד זה שיצאו פה נגד דיקטטורת הרזון, והראו ששמנה זה לא רק פרה, זה גם משהו באמצע. בסיום השיר היא כל כך התרגשה שהיו לה דמעות. כמעט התרגשתי יחד איתה (אבל זה אירוויזיון, זה לא באמת יכול לרגש).

מאלטה – השמנות שולטות? הולכים בעקבות סוזן בויל, ונותנים לגיטימציה לשונות? בכל מקרה, התקשיתי להחליט אם הזזות הראש מלאות ביטחון או מזייפות ביטחון.

בוסניה הרצגובינה – חבורת זמרים בחליפות מהמאה ה-18 תחילת המאה ה-19, ושיר מלא בפאתוס לכבוד הקמת איזו מדינה. ואם לא, אז קשה לי להבין מה הם רוצים מהחיים שלנו.

מצד שני, אני גם לא מבינה מה האירוויזיון רוצה מהחיים שלנו. כבר שנים שלא יצאו משם שום שיר ראוי ושום קריירה משגשגת.

רייטינג: 8.8%. ברגע שידור השיר הישראלי: 14.3%.

הצעה לקוראים: החבר'ה מהישרדות הציעו לי לקיים פה תחרות והזוכה יקבל כרטיסים לגמר "הישרדות" בקיסריה. אם יש מישהו שמעוניין, אני מתקתקת לכם פה שאלון טלוויזיוני.