היום רציתי לעשות המון דברים, ולא ידעתי מה לעשות קודם, ולמרות שבהחלט אפשר לומר שהרצפה במטבח שטופה, וגם הדרך למקלחת, לא ממש באתי על סיפוקי. הכל התבלגן לי בראש ולא הצלחתי להתרכז בכלום, אז בשלב מסוים פשוט החלטתי להתיישב מול הטלוויזיה ולראות "כוכב נולד" באמריקה. צביקה הדר, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני יצאו למסע שנראה די כיף, ליהגו למצלמה, ועשו אודישנים ליותר מדי אנשים.
הרוב המוחלט לא ידעו לשיר, חלק זייפו ברמות על, שניים יעשו את הדרך לישראל - לגבי שניהם זה בהחלט מוצדק (רועי מטלון, ופאולינה שוורץ, לא סגורה על השמות המדוייקים, סליחה שלא ישבתי עם פנקס, באמת הייתי זקוקה לריקון מוח מלא).
בכל אופן, אני יושבת להנאתי ושרה מול הטלוויזיה, ופתאום אני שמה לב שהשעון רץ קדימה, ו"פולישוק" לא מגיעה. חמש, עשר דקות. רבע שעה שלמה! מי שכיוון את הוידיאו, אכל אותה (וזה שאנשים לא מכוונים היום וידיאו, חוץ ממני, לא רלבנטי כרגע).
מה עומד מאחורי האיחור המעצבן הזה? "כוכב נולד" היא פצצת רייטינג ופרסומות. כשהיא מגיעה לאמריקה, מובטח רייטינג עוד יותר גבוה. הימים הם ימי מיתון, המצב הכלכלי של הזכיינית המשדרת, קשת, בקאנטים, ולא אומרים "לא" לפרסומות כלומר לכסף. אז אם זה אומר חריגה בזמן שידור, חפיף. תמיד אפשר לקרוא לתוכנית הספציפית הזו "סוגה עלית", יען כי יש פה הרבה דוקומנטרי של שלישיית צג"מ בדרכים. הם אפילו שכרו קרוון ופגשו חוואי אמיתי בלי דעות קדומות!
אז עדיף לחטוף כמה הערות מהרשות השנייה - במידה שמישהו שם בכלל יתעורר - מאשר לוותר על הכסף. יש לך מכרה זהב, גילית בו גם יהלומים, ואתה תוותר עליהם בגלל שזה לא היה בתכנון המקורי? למה מה קרה? מה, אנחנו לא ישראלים?
בעניין אחר לגמרי, ליאור שליין הגיע הערב למשבצת שידור חדשה, מוקדמת יותר (22:00) והזמין לתוכנית הפתיחה את עינב גליל וגורי אלפי. לכאורה, פוטנציאל דאחקות מגניב. למעשה: שחוק עד אימה. די די די, תנו קצת מנוחה, ממילא התוכנית שלכם לא הייתה כזה קאלט שחייבים להיזכר בה בכל פעם מחדש. חוץ מזה, לפתוח עונה עם שטיקים מוכרים זה לא כזה שוס. אם שליין היה מביא קליברים קצת יותר גדולים, הייתי מזפזפת מ"כוכב נולד". אבל ככה? בקושי זכרתי שהוא קיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
