באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

המגן עונה אחרונה, הצילו עונה 4, ערוץ 3 של הכבלים

אומרים שהסדרות הבריטיות מצוינות, אבל האמת היא שגם לאמריקנים יש כמה סדרות טובות ולא כולן מגיעות בהכרח מ-HBO. הפעם אני אכתוב על שתיים מהן.

ב-14 באפריל התחיל בישראל שידורה של העונה האחרונה של "המגן", מבית FX Networks, ולפני כשבועיים היא הסתיימה. מדובר בסדרה מעולה, שאין בה רחמים. במרכז נמצא צוות תקיפה בתחנת משטרה בדאון טאון לוס אנג'לס, שעסוק בעיקר עם כנופיות של שחורים ומקסיקנים. ארבעת חברי הצוות משחקים מלוכלך. ממש מלוכלך. למרות שיש להם תוצאות טובות והרבה מעצרים אף אחד לא אוהב את זה, גם לא הקולגות. מפקדי ה"אסם" בפרמינגטון (רובע שלא קיים באמת) מנסים להפיל אותם פעם אחר פעם, אבל הם חכמים יותר. בראש עומד ויק מאקי. מאחוריו שיין, לם ורוני. וכשהם לא מאחוריו, הם מתחתיו.

אל הסדרה הזו, באנגלית קוראים לה The Shield, הגיעו במהלך שידורה כמה שחקנים מוכרים וטובים: סי סי אייץ' פאונדר ("קפה בגדד"), פורסט וויטקר (זוכה האוסקר על "המלך האחרון של סקוטלנד") וגלן קלוז (ה-מ-ו-ן תפקידים). שלושתם שיחקו דמויות שאי אפשר להתעלם מהן, לפעמים צריך להוסיף "למרבה הצער".

העונה האחרונה של "המגן" היתה נוראית עבור מעריצי הסדרה, במובן הזה שהבנו שכבר לא יהיה יותר צוות תקיפה, ואין יותר חברים, ורק נס יכול להוציא אותם ואותנו מהבוץ הזה – אבל ממתי ב"מגן" יש ניסים?

השבוע ראיתי את הפרקים האחרונים של הסדרה. היה קשה.

מייד כשהסתיימה "המגן" התחילה העונה הרביעית של סדרה אחרת שאני מאוד אוהבת – "הצילו", גם היא של FX Networks. הפעם אנחנו בדאון טאון מנהטן, בתחנת מכבי האש שנעה בין סטלנות למסירות (דדיקיישן). מפקד התחנה חטף התקף לב אבל הוא מתקשה לנוח מפחד שיקחו לו את הכיסא, ומתחתיו נמצאים כמה חבר'ה דפוקים במובן הטוב של המילה, ובראשם טומי גאווין (דניס לירי), וגם שני טירונים טיפשים עד אימה – אם כי אחד מהם חתיך ביותר.

גאווין הוא בן למשפחה אירית מפונדרקת, שרק צרות ואלכוהול יש בה. יש לו, למשל, אחות חולת סקס ומופרעת ברמות (טאטום אוניל) שמתחתנת עם אחד הטירונים, ודוד חרמן ומשוגע שמרביץ הונאות בקצב. אבל יותר חשוב - יש לו בן דוד שוטר שנהרג באסון התאומים, והוא עצמו היה בין הכבאים שעבדו קשה מאוד באותו בוקר של ה-11 בספטמבר. על כן הוא חי על תהילת העבר הזו, וחושב שהכל יישכח וייסלח עבורו, רק בזכות תו התקן שהעניק לעצמו.

דניס לירי, שגם יצר את הסדרה, היה בכלל איש של צחוקים וסטנד אפ, לא אחד שהייתם מצפים ממנו לגלם דמות מורכבת ורצינית עם הזיות לגבי המתים שחוזרים לחיים. במובן הזה, אגב, הוא מזכיר את טוני סופרנו שהלך לפסיכולוגית. כלומר, בשני המקרים הדמות הראשית מאוד מאיימת וסמכותית כלפי חוץ, אבל מבפנים יש הרבה תעוקות וטראומות שצריך לפתור. אגב, עוד נקודת דמיון היא שבדיוק כמו ב"הסופרנוס" גם כאן יש כמה רגעים משעשעים, במיוחד עם הטירונים האהבלים (מתברר שאחד משני השחקנים שמגלמים אותם היה אורח בכמה תוכניות של סטרדיי נייט לייב. אולי שם לירי מצא אותו. ואולי הבן דוד של לירי, קונאן אובראיין, אחראי לשידוך. לכו תדעו).

בכל מקרה, כאן נגמר הדמיון בין שתי הסדרות, וגם אין צורך להמשיך איתו. "הצילו" היא פשוט סדרה טובה בפני עצמה ואין לי ספק ששום כבאי במנהטן לא יגיד אחרת. במיוחד לא אלה שבאו להשתתף כניצבים בימים החופשיים שלהם, וכאלה יש הרבה.