באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

שיטת השקשוקה, שלישי 20:30, ערוץ 1

ברוכים הבאים למופע של מיקי רוזנטל, וכמה שהוא חיכה למופע הזה – הרבה יותר מכם. לא קל לעשות סרט על משפחת עופר, שידה בכל ויד כל בה. לא קל לעשות, ועוד יותר קשה למצוא מי שישדר. אבל הנה, נמצא, ועוד ערוץ ברודקאסט. באיחור ובפשרה, אבל נמצא. אז הנה הוא, קבלו אותו, המופע של מיקי רוזנטל! (בחסות יכין, המשווקת רוטב שקשוקה מעגבניות מובחרות – זוכת פרס החסות המצטיינת של השנה).

אבל רגע, עוד לא מתחילים. קודם יש משדר מיוחד עם עודד שחר. באולפן יושבים, משני צידי שולחן ארוך: רוזנטל ואלי גולדשמידט, סמנכ"ל תקשורת בחברה לישראל של האחים עופר. בחירה טובה עשו האחים – גולדשמידט מוכר בציבור כאדם אמין, נחמד, אולי אפילו אהוב למרות היותו איש מפלגת העבודה לשעבר. בקיצור, אחד שקשה לשנוא, בניגוד אליהם.

שחר מדבר על ממשלות ישראל שהפכו את ההפרטה לאמונה דתית כמעט. רוזנטל קצת מתרגש בהתחלה, כנראה עוד לא מאמין שזה קורה. מזכיר שלאחים יש הכי הרבה עסקים עם המדינה. שיש שחיתות שחורה, יש שחיתות אפורה, ויש שחיתות לבנה – והיא זו שעומדת במרכז הסרט. יאללה, באמת הגיע הזמן לראות כבר את הסרט.

"שיטת השקשוקה" נפתח במסך עובדות. זו שהכי רלבנטית מבחינתי – 40% מההון במדינה מרוכז בידי 20 משפחות. אחר כך קצת רכילות: העופרים הם בכלל הרשקוביצים שעברתו את השם, ומקורם ברומניה. בלי אף בדיחה, כן? מספיק שכל הסרט הפך את האחים לבדיחה, כאשר קו המסגרת הוא משחק מונופול, והפיון הכפול של סמי ויולי עופר מדלג בין רכישה לרכישה. החברה לישראל ב-330 מיליון דולר, חצי מצים ב-115 מיליון דולר (רם כספי: "סמי כעס עליי שבזבזתי לו 15 מיליון דולר", כלומר רצה לקנות ב-100 למרות שהמדינה ביקשה 143), וזוהי רק ההתחלה.

רוזנטל קופץ מסיפור לסיפור, מנסה להשיג מרואיינים אבל קשה כי הרבה מפחדים לדבר, עושה טיזינג בכניסה לחתונה של הנכד (יונה יהב ענה לו יפה), מתעקש בעניין התרומה למוזיאון תל אביב (פרשה מביכה להפליא), ואת הפאנץ' האמיתי מקבל משני צעירים חתרניים: בשלט הענק של פרויקט YOO הם שינו את המשפט "אני אוהב את העיר הזו, מגיע לה יותר. פיליפ סטארק" (מעצב העל), ל"אני קונה את העיר הזו, מגיע לה אותי. סמי עופר" [פירוט מלא ומדויק יותר של פעילותם בעניין עופר אפשר למצוא כאן].

אפשר לרדת כאן לעומקן של הפרשיות שבהן דן רוזנטל, אבל עדיף לראות את הסרט. לראות, ולהתעצבן, במיוחד מהעובדה שחמישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים בארץ שייכים למשפחה, ובכל זאת המשרד לאיכות הסביבה נותן להם פרסים על "שיפור" או איזה נימוק דבילי אחר שניפק צחי הנגבי. אפשר גם להתעצבן מהעובדה שניר גלעד, החשב הכללי לשעבר, אחד שישב עם האחים עופר יותר מפעם אחת למשא ומתן כנציג המדינה בעסקאות רכישה ובהטבות שונות – עבר לעבוד אצלם. בקיצור, הרבה עצבים.

בתחילת העבודה על הסרט, אי שם ב-2005, עו"ד רונאל פישר מנסה להזהיר את רוזנטל ש"מחר הם יקנו את שני הערוצים", כך שאולי אפילו לא יהיה איפה לשדר את "שיטת השקשוקה". כעבור זמן קצר מתגלה שהוא ממש חוזה עתידות: סמי עופר ואודי אנג'ל קנו 20% מזכיינית ערוץ 2 רשת, ומאוחר יותר הרחיבו את אחזקותיהם ל-51%. איך אומר רוזנטל, "כבר אין יותר בולדוזר... ספק אם אני אעבוד שוב בערוץ 2". חבל שהוא לא ניכר ביכולת לחזות עתידות, אחרת היה יודע שמחכים לו בערוץ 10.

אבל בינתיים אנחנו בערוץ 1, ולפנינו 23 דקות תגובה של האחים. סרט שמבוסס לחלוטין על השפה והגרפיקה של "שיטת השקשוקה", כאילו מדובר בהמשך טבעי שלו, חלק ב' (האמת, רעיון לא רע). אלא מה? שהסרט נפתח בפרשת הקישון, שבסרט המקורי הפרשה מוזכרת רק בסוף, רק במשפט, ללא ויז'ואל וללא הרחבה. ואילו כאן עושים טרררם שלם מעניין שייטת 13. אחים, הצילו, צלילה!

אז יש לי מסר קטן למשפחת עופר, וליוצר הסרט, שי נשר (בעלה של איילה חסון ובדרך כלל סוכן-מפיק): תגידו לי, זה רציני? לפתוח סרט תגובה דווקא בתגובה למשהו לא רלבנטי? ואם אין לכם דרך להגיב על הזיהום, אתם תופסים את רוזנטל על מרואיין אחד? והרבה יותר גרוע – כשאתם מסבירים למה זה בסדר שגרמתם למדינה הפסדים בבז"ן, עשו טובה ואל תשתמשו בדוגמה של שכר דירה, יען כי אין לכם מושג בזה אפילו בשיט, בתור אנשים שגרים בווילות ענקיות / בתים מרווחים.

יש לי חדשות בשבילכם: במציאות הישראלית אין דבר כזה ששכר הדירה יורד ברבע מהמחיר, ומעדכנים את החוזה לטובת הדייר. זו כלכלה מזויפת מה שהצגתם פה, כלכלה מנותקת מהמציאות. אני לא אומרת שאתם צריכים להתחבר לעם, תבלו כמה שבא לכם במגדל השן או במגדלי צמרת, אבל תלמדו להסתיר את הניתוק. גם להגדיר עבודה עיתונאית כעבודת חפ-לאפ, כאילו אין תחקיר, ואין הצלבת מקורות ואין בקשת תגובה – זה לא רציני, ובפני עצמו לא אמין.

והחלק הכי משעשע, במרכאות: הסיפורים על כמה מיליונים משפחת עופר השקיעה בצים לאחר שרכשה את השליטה בחברה. למה בדיוק שזה יהיה אכפת לנו? זה עסק פרטי שלה, לא? שתשקיע ושתרוויח כמה שהיא רוצה. רק שלא תגיד אחר כך שהיא קולטת לשורותיה את "בוגרי חיל הים", כי אני די משוכנעת שהם קולטים רק קצינים בכירים ולוחמים מהיחידות המובחרות, ולא כפי שהיה נהוג בעבר – גם "סתם" חיילים. במילים אחרות - יש דברים שלא חייבים להגיד, יש בורות שאפשר לעקוף. וגם תגידו לאישה לא לסנן "חלאה" לעבר רוזנטל, זה לא מוציא אותה ואת התכשיטים שלה טוב.

בסיכומו של דבר, היה ערב מאוד מעניין. מזמן לא ישבתי ככה מרותקת למסך כל כך הרבה שעות (כולל הדיונים באולפן, כולל פאנל מקצועי), ולראשונה זה זמן רב הרגשתי שהערוץ הציבורי עושה משהו כדי להצדיק מאית מהאגרה שאני משלמת לו. משפחת עופר, איך שלא תסובב את עצמה, את התרומות שלה ואת הסרט המעליב אינטליגנציה שלה, לא תצא כמשפחה שאני אי פעם אחבב. זה לא הופך את רוזנטל לצדיק, אבל היי, לפחות יש לו ביצים.

רייטינג:

שיטת השקשוקה - 13.3%

הסרט של האחים עופר - 14.2%

דיון מסכם - 9.3%

שיח עיתונאי - 12.1%

הערב הכי מוצלח של ערוץ 1 זה עידן ועידנים, אם לא לוקחים בחשבון אירועי ספורט.