מאמא מיה, ערוץ הוט גולד
אם זה היה מחזמר בלונדון או בניו יורק, לא הייתי הולכת. אבל כיוון שזה סרט, וכיוון שהוא משודר בטלוויזיה, ובעיקר בגלל שהקלטתי אותו ואני יכולה להריץ קדימה מתי שיתחשק לי – החלטתי לצפות ב"מאמא מיה", סרט שכולו שירי להקת אבבא עם עלילה כל כך קלושה ועם זאת כל כך עושה חשק לנסוע לחופשה ביוון, שזה פשוט פיצוי הולם.
יותר מפעם אחת קינאתי במריל סטריפ ובפירס ברוסנן, שבוודאי נהנו כל כך להשתטות מול המצלמות, לרקוד ריקודים רבי משתתפים, לזייף בחן ולקבל על זה הרבה כסף. נכון, זה לא ג'יימס בונד וזה לא זיכרונות מאפריקה, אבל היי, מי אמר שתמיד צריך להיות רציניים – בשביל שחקן, לפעמים זה מספק פשוט להשתמש בשטיק הקבוע (המבט החודר וההורס של ברוסנן, למשל).
העלילה כאמור קלושה, נועדה בעיקר לאפשר ל-20 שירי אבבא (לפחות) להשתלב בפנים. במרכז ניצבת סופי, בת יחידה לאם חד-הורית, מתגוררת על אי יווני קטן, רק בת 20 וכבר עומדת להתחתן עם אהוב לבה סקיי (או סקייפ, שם החיבה שהמצאתי לו). האימא, דונה, הייתה פעם חברה בשלישיית בנות שהופיעה עם שירי אבבא או כל אייטיז-שמייטיז דומה. היום היא מנהלת מלון כושל, אבל מזמן מזמן בקיץ אחד היא שכבה עם שלושה בחורים, אחד מהם הכניס אותה להריון אבל אין לדעת מי.
דונה מעולם לא גילתה לסופי מדוע אין לה אבא, אבל כשהממזרתא הקטנה מוצאת את היומן מאותה תקופה היא מחליטה לשלוח לשלושת הבחורים - כלומר שלושת האבות הפוטנציאליים – הזמנה לחתונה. על החתום: דונה. מה היה כתוב שם שגרם להם לבוא? מי משוגע לטוס חצי עולם בשביל החתונה של הבת של איזו אהבה מזדמנת מלפני 20 שנה? לזה אין תשובות, ואל תעשו בעיות. למצוא כאן היגיון זה כמו לגלות פה שיר של AC/DC. אין מצב.
אבל רק בשביל הקטע, עוד דוגמה: מדברים לא מעט על כך שדונה היתה צעירה כשכל זה קרה, בשיר מסוים היא כביכול היתה בת 17. אבל בואו נעשה עימה חסד ונאמר שהיא הייתה בת 20. הבת שלה היום בת 20, כלומר בחישוב פשוט היא אמורה להיות לכל היותר בת 40. בזמן צילומי הסרט סטריפ היתה בת 59, וגם החברות שלה נראו לפחות בנות 50 אם לא קצת יותר.
ואם אנחנו בענייני מספרים - להקת אבבא אמנם היתה מורכבת מארבעה חברים, אבל ב"מאמה מיה" כנראה קיבלו השראה מהצבא הישראלי, והכל מסתדר בשלשות: שלוש חברות צעירות (סופי ועוד שתיים), שלוש חברות מבוגרות (דונה ועוד שתיים), וכאמור שלושה גברים שעד עכשיו לא הכירו זה את זה ופתאום הם יוצאים לשייט של סתלבט. למיטב זכרוני יש גם שלושה ריקודים קבוצתיים גדולים: כל הנשים על הרציף בנמל, כל החברים של החתן עם הסנפירים הענקיים על הרגליים, וכל אורחי החתונה בבלגן גדול בערב שלפני (לא סגורה על זה).
יש רק דרך אחת להתמודד עם כל הקיטש והסכריניות: לזרוק את הציניות לפח. אם קשה לכם, חכו לסרט הבא. אם הצלחתם, צפוי חיוך אווילי על הפרצוף. כיף, לא?
מאמא מיה, ארה"ב 2008. במאי: פילידה לויד. 108 דקות. שחקנים: מריל סטריפ, פירס ברוסנן, קולין פירת', סטלן סקרסגארד, כריסטין ברנסקי, ג'ולי וולטרס, אמנדה סיפריד, דומיניק קופר
יכול להיות שהסרט הוא בכלל על גירל פאואר?
בנות כמה אתן, הה?
לא כלה היא, לא קלה דרכנו...