באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

אימא מחליפה, ראשון 21:00, ערוץ 2

אודה ולא אבוש: לא ראיתי את "אימא מחליפה" מההתחלה ועד הסוף. התוכנית היא לא בדיוק בפורמט האהוב עליי, ועם כל הכבוד למשפחת לוזון מנתניה ומשפחת סגל מקיבוץ תובל, אפילו הן לא יכולות לנצח את הפורמט המוגבל. אחרי הכל, כבר מזמן למדנו שכל אחד מעדיף את השק שלו, על הדברים הטובים והרעים שבו ועל ההרגלים הטובים והרעים בו, על פני שקים של אחרים. מה הערך המוסף של התוכנית? במה היא מחדשת לנו? כמעט בכלום. מקסימום מייצרת קצת הזדהות.

בתוכנית של אתמול ניסו בהפקת "אימא מחליפה" להכניס קצת עניין בדמות סלבריטי סוג-לא-משהו, הזמר אלי לוזון. על קולו המשובח אין ויכוח. על אופיו, לעומת זאת, יש ויש. מדובר באדם שהעיד על עצמו במהלך התוכנית, ויותר מפעם אחת, שהוא "אדם חם, אוהב ובעל חוש הומור" - ועם זאת התגלה כבהמה גסה. בכל הנוגע לשוויוניות במשפחה או למתן כבוד לאנשים זרים שהוא לא מכיר, הציון הוא אפס. על אחת כמה וכמה כלפי אותה אישה שהכניס לביתו מרצונו הטוב לכבוד צילומי תוכנית טלוויזיה.

אותה אישה, חדווה, ניסתה לגרום לו לחשוב על אשתו ועל החיים שהוא מסדר לה. לא עבד. "שאני, אלי לוזון, אתחשב?", היה המסר, שבהמשכו עולה השאלה הקיומית: מה זה להתחשב? לאישה יש את החובות שלה, לגבר יש את החובות שלו. "מה, שאני אעשה הכל, ואת תקראי כל היום ספרים?", נזף לוזון בחדווה. אחר כך הוסיף למצלמה: "אין לי עצבים, אני מתפוצץ. מה זו הנודניקית הזו? היא מפלצת".

דיאלוג קצר בזמן מריבה:

אלי: "אני עשיתי לך אוכל היום".

חדווה: "לי? אתה הכנת אוכל למשפחה שלך".

אלי בורח לחדר.

חדווה למצלמה: "הוא לא שם, הוא בעצמו".

בסוף היא נכנעת. מוותרת. מרימה ידיים. כשהיא באה לגג כדי להיפרד ממנו, ולהגיד שאת הלילה האחרון כבר לא תבלה בביתו, הוא מגיב לקונית: "אני רוצה להיות עם עצמי לבד", ובורח פנימה עם כוס הקפה. אפילו שלום כמו שצריך מיסטר לוזון לא מסוגל להגיד. לא מבין איפה זה שם אותו, שככה הבריח אישה מהבית שלו. יצא לוזר. לא הייתי גרה עם אדם כזה אפילו דקה.

החלק הבאמת הכואב הוא, שיש גברים שלא יבינו על מה אני מדברת.

רייטינג: 24.9%, מקום ראשון בדירוג היומי