"תמיד אותו חלום, ראשון 22:00, ערוץ 3
האמת היא שאחרי כל הבלגן החוץ-מסכי שאיתן פוקס ארגן בחודשיים האחרונים, לא הכי התחשק לי לצפות בסדרה החדשה שהוא ביים. מה גם שאני לא סובלת מחזות זמר, ולפחות על פי הפרק הראשון של "תמיד אותו חלום", בהחלט מדובר בפרפראזה על מחזמר. אמנם ביחסי הציבור האדירים של הסדרה אף אחד לא דיבר על "מרי לו – המחזמר", אבל כמעט אצל כל צופה צצה השאלה: בשביל מה צריך את זה גם בטלוויזיה? ועוד תחת שם שלקוח מאותו שיר? עד כמה העלילה תהיה שונה?
מהצד השני עמדו כמה נקודות זכות: שירי ארצי כתבה את התסריט, וזה מסקרן. צוות השחקנים לא מוכר ברובו, ואלה עשויים להיות שחקני הדור הבא, ממש כמו שחקני "פלורנטין". מה שמזכיר את זה שהסדרות והסרטים של פוקס תמיד מהוקצעים לעילא ולעילא, הן מהבחינה הוויזואלית והן מהבחינה התרבותית שמייצגת תקופה.
בקיצור, הגעתי ל"תמיד אותו חלום" פיפטי פיפטי, אבל עם 100% מוכנות להיכנס לסיפור. וכמובן שהתרגשתי: גם מסיפורו של הילד הנעזב, וגם מסיפורו של הנער שכולם נהנים להתעלל בו. בואו נאמר זאת כך, גברת הברזל אני לא. 99% מהפעמים בעד החלשים (אלא אם את החלשה משחקת מאיה מרון), ופה יש הרבה חולשות. למרבה השמחה בפרק הראשון יש גם את שמוליק וילוז'ני האחד והיחיד.
כרגיל בסיפורי גייז, גם כאן יש בחור הומו (מאיר – עידו רוזנברג), ידידה טובה (שולי – דנה פרידר) והחבר הסטרייט שלה (גבי. גבריאל – אלון לוי). אבל מה קורה עם הסטרייט לא לגמרי סטרייט אלא רק עסוק בהגנה על תדמיתו ככזה, לא פחות ממה שהוא עושה הגנה במשחק כדורסל? לחלק הזה עוד לא ממש הגיעו בפרק הראשון, אבל ניתנה הצצה לפרק הבא, שבו כך מתברר יופיע צביקה פיק בהופעת אורח. הפעם קיבלנו יותר מדי שירים (אלוהים תעשה שזה לא כל פרק ככה! כמה שירים בכלל יש לצביקה פיק?), וגם קצת קווי עלילה מקדימים, כדי שנדע עם מי יש לנו עסק.
למען האמת, לא ברור לי מי קהל היעד של "תמיד אותו חלום" – האם זה אותו קהל יעד של "הכי גאים שיש", כלומר הומואים ובחורות? האם זה לא הופך את הסדרה להרבה יותר נישתית מ"פלורנטין", נניח? האם המטרה היא להפוך לקאלט? אין ספק שארצי ופוקס לקחו על עצמם אתגר גדול. מי יידע הוא הצליח? ככל הנראה, רק ה-VOD.