באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

מגדלים באוויר, שני 21:45, ערוץ 10

אוקיי, אפשר להירגע: אחרי תקופה שחונה ומשעממת משהו אש, יש סדרת דרמה מקורית בפריים טיים. בימי ראשון יש פאן עם "תמיד אותו חלום", בימי שני יש צביטות קטנות וטלי שרון ב"מגדלים באוויר". מסקנה ראשונית: כן יסגרו את ערוץ 10, לא יסגרו, העיקר שההחלטה תיפול רק אחרי שיסתיים שידור פרקי הסדרה.

אז למה זה עובד? או יותר נכון, בזכות מי זה עובד? קודם כל, נורמה הפקות של אסף אמיר, חברה מוכרת וידועה בתחום. שנית, הבמאי ניר ברגמן – אחרי "כנפיים שבורות ו"לתפוס את השמיים" (את שניהם עשה עם אמיר) ברור לכולם שיש לנו פה עסק עם אדם מוכשר (אגב הוא היה מעורב גם ב"מעורב ירושלמי", סדרה מעולה שחוזרת סופסוף בעונה חדשה). ושלישית, השחקנים - טלי שרון. וגם אלון אולארצ'יק. ודני גבע, יקיר לבי עוד מאז "תיק סגור" המופלאה בימיו הראשונים של ערוץ 10. ואלדד פריבס (זוכרים אותו מ"פיק אפ"?).

בקיצור, פצצות של כשרון וניסיון מכל כיוון.

אז למה לא חייבים להתמכר מייד ובדיעבד? ובכן, בוודאי שמתם לב לגורם חסר בפאזל. ולגורם הזה קוראים תסריט. או ליתר דיוק תסריטאיות.

ראשית, כדי להבין במה מדובר, תקציר עלילה. שימו לב לחוסר המקוריות בשמות הדמויות: יעל וראובן (שם מועדף מאז "בטיפול") הם ההורים של רוני, איה והילי. רוני נשואה אך ברגעים אלה הופכת לפרודה, ויש לה בת בשם זוהר (בדיוק כמו הבת של יעל הדר ב"מה שנחוץ לרווק"). איה (כמו ב"עד החתונה") היא צ'לנית מצליחה עם חבר בניו יורק ואהבה גדולה בארץ. הילי היא סטודנטית לרפואה שעדיין גרה עם ההורים, ואין לה זמן לבחורים. היא גם רגילה שלאחותה הכל הולך יותר בקלות, ואצלה זה תמיד כבד.

בפרק הראשון כולם התקבצו לדשא אחד בזכות מסיבת נישואים 35 שנה של ההורים (בדיוק נזכרתי שגם ההורים שלי תכף חוגגים 35. אבל לא נראה לי שאצלנו תהיה כזו הפקה) – ובמקום שמחה גדולה יש הרבה בעיות ודאגות מתחת לפני השטח. זה כמובן היה צפוי, הרי בלי זה אין שום דרמה ואין פרק של שעה כולל פרסומות. הבעיה היא שהאופן בו טופלו הבעיות והדאגות בתסריט היה צפוי אף הוא: למשל זה שהילי חושדת שאיה גררה את הברמן לעשות איתה סקס, אבל בעצם הוא רק עשה לה הילינג. או זה שרוני בסוף מתפוצצת ובוכה לאימא, אחרי שהחזיקה הכל בבטן. ואיך שם כולם יודעים מה זה גליבק?

אלה היו רק דוגמאות קטנות. ולמרות שהפרומואים היו מסקרנים וכבר הייתי מוכנה להתמכר ל"מגדלים באוויר", ברור לי שהמצב קצת בעייתי אם החוליה החלשה היא התסריט. יותר מדי פעמים הצופה יודע מה עומד להתרחש, כי הוא כבר ראה עשרות סדרות אמריקאיות וסדרות ישראליות שמעתיקות מהאמריקאיות. יותר מדי פעמים הוא שואל את עצמו: רגע, למה אני כאן? ועונה: אה, טלי שרון. ואלון אולארצ'יק. אבל כמה זמן זה יחזיק?

בקיצור, עכשיו מחכים לסדרה החדשה הבאה שעולה במחוזותינו: "האחות ג'קי", מחר (רביעי) בערוץ 3.