באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

סיפורים מהמטבח, ערוץ HOT פריים

בניגוד לשם החביב שלו, "סיפורים מהמטבח" אינו סרט כייפי. בכלל בכלל לא. אם צריך למקם אותו על סקאלה, אפשר לומר שהוא נע על הציר שבין "חיים של אחרים" לבין "חוש השלג של העלמה סמילה". כלומר: מושלג, מוצלח, אבל כבד. יש כאלה שמעזים להגדיר את הסרט כ"דרמה קומית" ואני אומרת: פחחח.

הגדרה קצת יותר טובה לסרט: מעט שחקנים, הרבה שתיקות, הרבה הבעות, קצת חיוכים. מצד שני, אולי זה הומור סקנדינבי, מה אני יודעת. הרעיון המוביל את העלילה משעשע בפני עצמו: "המכון לחקר המטבח" בודק ביצועים של מכשירים חשמליים, ומודד את תנועותיה של עקרת הבית השבדית. אם בעבר, במהלך תקופה של שנה היא הייתה צועדת במטבח שלה מרחק השווה להליכה רגלית לקונגו, הרי שבזכות המחקר המתקדם ושינויי העיצוב במטבח, היום (כלומר שנות ה-50, זמן התרחשות העלילה) היא מגיעה רק עד צפון איטליה.

כעת, כלומר באותן פיפטיז, המכון רוצה לקחת את המחקר צעד אחד קדימה. ד"ר יורי לונגברג, המדען הראשי של שבדיה, מופקד על בדיקת התנהגותו של הגבר הרווק במטבח. משום מה, לקבוצת ניסוי נבחרת חבורת גברים מהעיירה הנורבגית הנידחת לנדסטיד. מה בדיוק יש בכך כדי להעיד על התנהגות רווקים שבדים בעיר מרכזית, לא ברור, אבל מילא.

אל לנדסטיד מגיעה חבורת נסיינים שבדיים עם מכוניות קטנות שאליהן מחוברים קראוונים קטנים – והם כולם נוסעים בשורה, בסצנה שיש בה מן הגרוטסקה. הם מקבלים הוראות ברורות: לא להתערב בחיי הנחקרים ולא לדבר איתם. ברור שזה לא יעבור בשלום, ולכן הצופה סבור שיש סיכויים גבוהים לסימני חיים, למרות הרוחות הקרות והשלג המקפיא.

אלא שבהמשך מתברר שהסרט מתמקד ביחסים בין שני אנשים: נסיין בשם פולקה נילסון, והנחקר איזק, שלא שש לשתף פעולה אפילו שנרשם לניסוי. כששומעים את המילה "רווק" מצפים שאיזק יהיה בחור צעיר, בן 25-30, אבל על המסך צץ מישהו בן 50 לפחות, אם לא יותר. לא לרווק הזה פיללנו.

מהצד של פולקה אנחנו רואים מדי פעם את המפקח שלו מאלמברג, ומהצד של איזק אנחנו רואים את החבר הטוב והשכן שנזנח, גרנט. אבל רוב הזמן מדובר בשניהם בלבד. אחד על כיסא במטבח או בחדר השינה, ואחד על כיסא במאים גבוה, עם תיקייה, עיפרון וקופסת אוכל שזקוקה לקורט מלח.

לאט לאט נרקמת ביניהם מערכת יחסים מוזרה, שבה לא ברור מי עוקב אחרי מי ומי בוחן את מי. אחד מדבר שבדית, השני מדבר נורבגית, ובכל זאת הם מבינים זה את זה – שני גברים בודדים באמצע שום-מקום של החיים. לא רק מבינים, ממש נקשרים, למורת רוחה של הסביבה.

מאתר "במה" למדתי שהבמאי בנט האמר הוא נורבגי בן 53, שלמד תיאוריה של הקולנוע וספרות באוניברסיטת שטוקהולם, ומשם המשיך לבית ספר לקולנוע. "סיפורים מהמטבח" הוא סרטו השלישי,  והוא הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן. את הרעיון לסרט הגה האמר עוד בגיל 25, כאשר קנה שלושה ספרים משומשים מסדרת "איך לחיות את חייך". אחד הספרים הכיל את הדיאגרמה שמראה את מסעותיה של עקרת הבית, ושמופיעה גם בסרט.

הסרט היה אמור לייצג את נורבגיה באוסקר ב-2004, אבל לא התקבל לרשימת המועמדים הסופיים. עצוב? לא פחות ולא יותר מהסרט.

סיפורים מהמטבח. שבדיה/נורבגיה 203. 95 דקות. במאי: בנט האמר. שחקנים: יואקים קלמאייר (איזק), תומס נורסטרום (פולקה), ביורן פלוברג (גרנט), ריינה בריינולפסון (מאלמברג)