באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

נשות הטייסים, א'-ה' 18:30, ערוץ 10

מגדלים באוויר, פרקים 9-11, ב' 21:45, ערוץ 10

נשות

"נשות הטייסים" היא ה"פיק אפ" של שנת 2009. שרי גבעתי היא האוולין גואל החדשה, או שזו אולי בכלל גלית גוטמן? שוב ערוץ 10 מעלה דרמה יומית שמוציאה את המבקרים מדעתם, אבל משמשת כממתק יומי לא רע בכלל, שאלמלא שעת השידור שלו, היה סיכוי שאעקוב אחריו בטלוויזיה ולא ארגל אחריו באתרי צפייה ישירה.

כן, זה רדוד וזה דבילי. וכן, זה הזוי שלגלית קורן יש ילד שעבר את גיל 20, ושהבת שלה לובשת את אותם בגדים מהוהים גם בפרק 1 וגם בפרק 2 – כי מישהו בעריכה נרדם ולא שם לב מה קורה בחלוקה לפרקים. לא שחלילה אני רומזת שהיו פה בעיות תקציביות, להפך: נדמה לי ששפכו פה יום כסף. למרות שאף פעם לא הייתי בשום טייסת כדי לבדוק אם הבתים שם מגיעים לכזו רמת עיצוב, והנשים שם מגיעות לכזו רמת שעמום, ואין ילדים קטנים בכלל - אני יכולה לתאר לעצמי שההקצנה חוגגת כאן.

אבל מי אמר שזה כל כך נורא או יוצא דופן. מה, ב"אח הגדול" אין הקצנה? בכל תוכניות הטלוויזיה האחרות, כולל תוכניות התחקירים המפוארות, אין הקצנה? יש ויש. הקצנה היא כעת שם המשחק במדיום הטלוויזיוני, כי סתם משהו "רגיל" כבר מזמן לא מעניין ולא עובד בעולם הדיגיטלי והמהיר שלנו.

מה כן עובד? נשים יפות. תמיד. וגם גברים יפים (אם כי בתחום הזה יש קצת מחסור ב"נשות הטייסים", אם יורשה לי. לא ממש מפילים אותי החבר'ה). במובן הזה אני רוצה לציין לטובה את טל טלמון בתפקיד החוקרת סגן מאיה לוי, ואת נטע פורת בתפקיד הבת של מפקד הטייסת, הילי תבורי. שתיהן חדשות בנוף, שתיהן שוות לתשומת לב.

שורה תחתונה? אם אתם מחפשים למה להתמכר, עדיף לעבור לביקורת הבאה. אם סתם יש לכם חצי שעה פנויה, שבו מול פרק של "נשות" וחפשו חמישה פאקים. סתם, בשביל שלא ייכבה לכם המוח.

* למתקשים, דוגמה לפאק: יו"ר ועד נשות הטייסים באיזו טייסת מתארחת בשידור חי אצל רפי רשף. מופרך מיסודו. נראה לי שרשף שיתף פעולה מחוסר ברירה.

רייטינג יום א': 6.5% בלבד. רייטינג יום ב': ??

מגדלים

הרבה פעמים אני כותבת פה על פרקים ראשונים או שניים של סדרות, ולא ממשיכה לעקוב אחריהן, פשוט כי הן לא מעניינות אותי. בין אלו שכן הצליחו לרתק אותי בסופו של דבר נמנית "מגדלים באוויר", שאמנם סובלת מפאקים בעלילה (...) ומיותר מדי שתיקות, אבל בגדול מצליחה להעביר סיפור שמחזיק אותי שבוע אחרי שבוע.

טוב, כמעט שבוע אחרי שבוע: בלי להתכוון פספסתי שני פרקים, ואתמול שודר השלישי. אבל אני הייתי נחושה להשלים את החסר, וכך יצא לי מרתון משולב בין מחשב לטלוויזיה. האמת? נהניתי. מתוך שלוש הפרקים אני רוצה לציין שני דברים:

פרק 10, יעל לראובן: "כל כך הרבה שנים התאמצנו לשמור את השקר הזה, בלי זה, אני לא יודעת מה עוד יש בינינו". כלומר, כל השנים שהם היו יחד אחרי הבגידה שלו, מה שהחזיק אותם יחד זה השקר המשותף לבנות, שרק לא ידעו. בשמו הם יצאו לבלות, ונסעו לחופשות, ושמחו בשמחות. אבל מרגע שאין צורך יותר לתחזק את השקר, מה מניע את הזוגיות הכפויה הזו? כלום. זו השעה להיפרד. כל כך עצוב וכל כך נכון.

פרק 11: רוני וניסן (מבטאים ניסן כמו האוטו, לא כמו החודש) עושים סקס על חוף הים. כביכול, מה לצפונבונית הזו יש לחפש עם הנהג מונית, וזה בטח סתם ריבאונד וכל זה. אבל האמת? הוא כל כך חמוד, וזה כל כך עוזר לה להתגבר על הבעל הסמרטוטי שלה... שנו, תודה לתסריטאיות :)