באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

סרוגים – עונה שנייה, ראשון 22:10, yes stars DramaHD

כאילו לא עברה שנה וחצי מאז העונה הקודמת, העונה השנייה של "סרוגים" מתחברת ישירות לראשונה, חזקה ואמיצה, נוגעת ללב, לא מפספסת. ככה הייתי רוצה לקבל את כל סדרות הדרמה שלי. תסריטאי ישראל, האם הפנמתם?

במרכז הפרק עומדים אמיר ויפעת, ביום חתונתם. שניהם מעבירים את היום עם החברים הטובים – אמיר עם נתי, יפעת עם הודיה – וברור שהלחץ מתפרץ החוצה, ומביא עמו סצנות חזקות. הודיה לא סיפרה עד עכשיו מה קרה אצלה באמת (כלומר: כלום), ונתי לא מספר עכשיו מה קורה לו, ובמידה מסוימת אפשר להבין את שניהם. לפעמים דווקא את הסודות הכי גדולים אנחנו שומרים מפני החברים הטובים, פשוט כי אנחנו לא יודעים איך להגיד. הודיה עלתה על זה בסוף: פשוט וקל.

קצת היה מוזר לי לראות יום חתונה שבו החתן והכלה לא עסוקים בעצמם במובן של שעות במספרה, ופוזות לצלם, ונהג שלוקח אותם ממקום למקום יחד עם מאפרת צמודה. במקום זה הם עסוקים בטבילה במעיינות, בביקור בכותל (ממתי נשים עם מכנסיים לא יכולות להיכנס? לא הבנתי את הקטע), באמירת משפטים כמו "מה את מוציאה לי עכשיו שולחן ערוך", ובלהסתיר מהרב שיפעת בדיוק "קיבלה" – אפילו את זה לא אומרים בסדרה, הכל לגמרי במרומז, צנוע - כי אז ישתנה כל טקס החתונה.

עוד משהו שלא היה בכלל בחתונה הזו: ההורים. מסביב לחתן והכלה יש רק חברים. הרבה חברים. כאלה שלא ראינו אף פעם קודם. בחירה תסריטאית קצת מוזרה, יש לומר, אבל נסלחת, מפני שהיא לא פוגמת ברצף העלילה. אמנם רעות (שרון פאוסטר) ויוחאי נעלמו לנו מהפריים בלי שום הסבר, ואני עדיין מתגעגעת לאברי (זוהר שטראוס, שהלך לרקוד בערוץ 2) אבל גם בלעדיהם, היה פרק פתיחה חזק.

בניגוד לעונה הקודמת, שבה נאלצתי לחפור בפורומים דתיים כדי למצוא את הפרקים, הפעם החליטו ב-yes ליישר קו עם המציאות, ולשים את הפרקים המלאים באתר הזה. אני מתכוונת להתפקד מדי שבוע. ממליצה בחום לכולכם לעשות אותו דבר. כמובן שאם מתפספס לכם זה עוד יותר טוב: שניים-שלושה פרקים ברצף של "סרוגים" זה כמו לקחת יום חופש משובח במיוחד.

* בקטנה: זו רק אני, או גם אתם שמתם לב שאוהד קנולר השמין קצת?

* ועוד בקטנה: שיר הפתיחה, של ארז לב ארי, הוא אחד השירים המרגשים והנוגעים ששמעתי בשנים האחרונות.