באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

עובדה על אבי נמני, חמישי 21:00, ערוץ 2

לאבי נמני היו כמה ימים להתכונן לתוכנית הזו. ביקשו ממנו תגובות, הריצו פרומואים, הוא בוודאי ידע שביום חמישי, בערב, עדיף לו להיות עם אנשים שהוא אוהב ושהם אוהבים אותו, כי כיף גדול זה לא יהיה. נקווה שאלה לא האנשים שאיימו על אילנה דיין.

תחקיר "עובדה", התוכנית המיתולוגית של דיין, שכבר עסקה בכמה ובכמה אנשים, הפך את נמני לאיש הרבה פחות נפלא וטוב ממה שאפשר היה לחשוב. הוא חשף את הצדדים היותר "שכונתיים", נקרא לזה ככה, של מאמן מכבי תל אביב בכדורגל, והדמות הכי מזוהה עם המועדון.

אבל בואו נחזור רגע אחורה, לספטמבר 2008: ערוץ 10 שידר אז את "להיות איתך אבי נמני", סרט שכולו שיר הלל לשחקן שהכי מזוהה עם מכבי תל אביב בכדורגל. המטרה היתה להציג אותו כאחד המותגים הכי חזקים של הכדורגל הישראלי. אלא שבמקום להראות אותו כמותג, הראו אותו כאדם: אחד שיש לו מנהיגות על המגרש, יודע להבקיע שערים, קר רוח בחיים וגם על הדשא, אבל עם לב חם ואוהב שגורם לו לטייל בכל הארץ – בר מצוות, בריתות וגם בתי חולים. נשמה אדירה, שעושה טוב לכל כך הרבה אנשים.

כדי להדגיש את כוחו של ומעמדו דיברו על פרשת הפרידה והחזרה של נמני למכבי. נטען שהוא חזר כי לוני הרציקוביץ' ידע שלמציאות שבה רק אלף אוהדים מגיעים למגרש יש פתרון אחד ויחיד. בעצם הנוכחות שלו, נמני מכר מנויים ו"מנע תוהו ובוהו". המסר, בשורה התחתונה, היה: אבי נמני נשמה. את הסרט עשה אביעד פוהורליס.

אצל דיין העניינים נראים קצת אחרת. על פרשת העזיבה והחזרה מדבר ניר קלינגר, שהיה אז המאמן והיום הוא מאמן קבוצה בקפריסין. מדבר גם ברוך דגו, המתחרה הגדול של נמני מבחינת כישרון, למרות שהוא צעיר ממנו בהרבה. היום הוא עם קלינגר. פוהורליס הוא גם אחד המרואיינים. מדבר קצת אחרת מאשר בסרט שלו, הרבה יותר מאוזן. כולל דיבורים על כתבי חצר של נמני, שדואגים שלא יהיה לו מה לחשוש מהתקשורת. מוזר, לא?

אבל הדובר העיקרי הוא אסף מנשרוב, לשעבר חבר של נמני, שהסתכסך איתו כספית, הותיר מאחוריו חובות (אבא שלו החזיר אותם), וברח לרומא. בתור חבר טוב לשעבר, הוא יודע לספר הכל על ההתנהלות של נמני בעזרת האוהדים: צבא של 3,000-4,000 איש, שמעודד באצטדיון, ומבצע משימות גם מחוצה לו. התמורה? נוכחות של נמני באירועים שלהם, כמו גם לעיתים כרטיסי חינם. וכמובן, הבטחה לכדורגל טוב ולהרצת הקבוצה קדימה. לאט לאט הגבולות מיטשטשים: הם כבר לא מעריצים את מכבי, אלא מעריצים את נמני. ולכן, כשהוא היה בבית"ר, ולבית"ר היה משחק מול מכבי, נו, אתם בטח מנחשים את ההמשך.

אחיו של מנשרוב, תום, היה שחקן במכבי. הוא "נפרד" ממנה לאחרונה בגלל הסכסוך בין מנשרוב לנמני, או כך לפחות הוא מאמין. האמת, הוא לא נראה כל כך אמין. לא יודעת למה. וחוץ מזה, אדם שהסתבך בכאלה חובות, אתה ישר חושב: רגע, איך הוא הגיע לשם, עד כמה הוא אדם שאפשר לסמוך על המילה שלו. אבל מה, עבר בדיקת פוליגרף ויצא דובר אמת. קשה להתווכח עם זה.

הלאה, לדובר האמת הבא: העיתונאי חיים שדמי, שנהג לכתוב טורים על מכבי תל אביב שלא תמיד החמיאו לנמני, הותקף בנובמבר 2003 על ידי אוהדי נמני. תפסו אותו בסמטה בין מוסכים אחרי משחק, בדרך לרכב שלו, וידאו שזה הוא, "מיומניסטים", הוא קורא להם, וביצעו את העבודה בשקט מופתי. מכות קשות, אם לא היה ברור. מנשרוב מספר שהוא היה עם נמני כשקיבל את הדיווח על העניין, והתגובה שלו הייתה: "יופי, נראה אם הוא יתעסק איתי עוד פעם". דיין אומרת שנמני מכחיש כל קשר למעשים אלימים. אך מסרב לעבור פוליגרף. מצד אחד, צודק. מה הוא חייב לאילנה הזאת. מצד שני, הוא יוצא ממש רע. עורך הדין שלו: כל התלונות נגד נמני הן שקר מוחלט.

האם זה מזכיר במשהו שחקנים אחרים מדורו של נמני? ואיפה הם נמצאים היום? האם זה בגלל שישראל לא יודעת לכבד את שחקניה בזקנתם ורק מחפשת אותם, או שהם אלה שמחפשים את עצמם, ומוצאים מקומות לא כל כך טובים?

קרדיט לפילר: וואלה ברנז'ה

רייטינג: 23.1%. לא רע בכלל.