באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בנג'מין באטן, באחד מערוצי הסרטים

מה היה קורה אילו היו נולדים זקנים ומתים ילדים? עד כמה זה בכלל היה שונה, בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים המין האנושי? הקצוות היו אולי דומים, אבל מה עם כל מה שבאמצע? ומה אם חלק מאיתנו היו נולדים כך וחלק נולדים אחרת?

הסרט "בנג'מין באטן" עוסק כולו בשבירת תבניות חשיבה: מה שאנחנו רואים הוא לא בהכרח מה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים, מה שאנחנו חושבים על מישהו יכול להיות סתם הכללה, מה שמתחיל כאסון יכול להיות המתנה הכי גדולה.

כדי להבהיר את הרעיון יש שני קווי עלילה, ראשי ומשני. אחד נותן את המסגרת, השני נותן את העניין. בסיפור המסגרת אישה מבוגרת הנמצאת במצב קשה בבית חולים בניו אורלינס זמן קצת לפני סופת ההוריקן קתרינה (מחווה להעלאת המודעות). בתה, שנמצאת איתה, מקריאה לה את היומן שכתב עבורה בחור כלשהו.

היומן מקבל חיים, והופך לעלילה הראשית: חייו של בנג'מין (בראד פיט) האומלל שנולד זקן, ננטש על מדרגות בית אבות, וגדל עם הזקנים שגרו שם (הרי גם הוא נראה זקן). יוצא לגלות את העולם, שט על הספינה, מגיע עד לאירופה הרחוקה, ליתר דיוק לרוסיה, ופוגש שם אשת דיפלומט (טילדה סווינטון) שתתן לו את השיעור הראשון בחיים.

חיים שלמים על פני סרט אחד, זה לא פשוט: מה הנקודות החשובות בחיינו שהיו ראויות להיכנס לסרט כזה? על מה צריך להתעכב, מלבד הסקס הראשון של גבר? הרבה שאלות לבמאי ולתסריטאי. על רובן הם ענו בצורה שהצליחה לגעת בי. גם השחקנים הצליחו: פיט עושה פה תפקיד נפלא ומרגש. קיית בלאנשט, שאף היא מגלמת את אחת מאהובותיו הרבות, אך אולי המשמעותית ביותר, עושה גם כן תפקיד מצוין.

אבל אני חיבבתי הכי הרבה את קוויני, האם המאמצת השחורה של בנג'מין (טאראג'י הנסון), שלמרות שהיו לה כל הסיבות שבעולם להתעלם ממנו, או להשקיע את זמנה בדברים אחרים, תמיד היה לה מקום בשבילו ונהגה בו כאחד האדם. בניגוד לאביו, למשל, שנטש אותו על המדרגות שלה. אני אוהבת סרטים שמזכירים לנו שעוד יש אנשים טובים, כי אני באמת מאמינה שהם מעלים את מפלס האנשים הללו. אם עושים את זה נכון, עוזרים לאנשים להפוך טובים יותר. קראו לי תמימה, אבל ראיתי את זה עובד.

ובמילותיה של קוויני: גוד נייט בנג'מין. להתראות בסרט הבא.

* הסרט זכה בשלושה אוסקרים, אבל לא מהזן החשוב.

הסיפור המופלא של בנג'מין באטן. ארה"ב, 2008. 166 דקות. במאי: דיוויד פינצ'ר. שחקנים: בראד פיט, קיית בלנשט, טילדה סווינטון, טאראג'י הנסון, ג'וליה אורמונד, ג'ייסון פלמנינג

עוד סרטים של בראד פיט שכתבתי עליהם:

אושן 12

מר וגברת סמית

מועדון קרב - לא מוצאת את הלינק