לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה


לך תבין: אנשים לא מגיבים, אבל הקאונטר רץ כמו משוגע. כנראה שיש לו תוכניות

כינוי: 

מין: נקבה

Google:  rav.aruzit



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

תובנות על ילדים


 

 

סופר נני - עונה חדשה, רביעי 21:00, ערוץ 2

 

תכירו את יסמין, נדין, ליאם, סדין. אה, סדין זה לא שם של ילד. לא משנה, בכל אופן במשפחת גרמי יש ששה ילדים. אבא ישראלי, אימא שבדית, גרים באילת. אבא עובד כמתווך דירות, אימא עקרת בית. גרים בקוטג' רב-משפחתי (שורת קוטג'ים). אין לי מושג איך מפרנסים משפחה כל כך גדולה מתיווך דירות, אבל היי, אנחנו לא כאן כדי לעסוק בזה. אין לי גם מושג אם מרין, האימא, התגיירה או לא. שוב, אנחנו לא כאן בשביל זה. אנחנו כאן בשביל הילדים.

אם יש משהו שהבנתי מהצפייה ב"סופר נני" זה שאין מצב שיהיו לי שישה ילדים. זה אולי נשמע כיף, לי לפחות, תמיד רציתי משפחה גדולה, אבל זה כל כך קשה! וילדים יכולים מאוד נודניקים ומופרעים ורעשניים, כך שהסיכוי לנהל איתם שיחות אמיתיות פוחת ככל שיש יותר מהם...

עוד משהו שעלה בתוכנית, שקראתי אצל אחת הבלוגריות פה (קורדליה? ביילע? לא זוכרת), הוא שהילדים מפנימים כל מה שההורים עושים או שקורה ביניהם, וש"האח הגדול" פראייר לעומת תוכנית המציאות שהילדים מארגנים להורים. במקרה של התוכנית, האופן שבו האבא התייחס לאימא, הזלזול שלו בכל מה שהיא עושה, והאמירות כאילו היא לא עושה כלום, השפיעו על התודעה של הילדים ועל היחס שלהם כלפי האימא בצורה שאין לתאר. הגדולה, בת 10, התייחסה לאימא כמו אל פח אשפה, וכל הילדים בעקבותיה.

ברגע שמיכל (סופר נני) לימדה את ההורים איך להתנהג עם הילדה, והיא התחילה לשתף פעולה ולעזור להכין ארוחת ערב, שתי האחיות שלה מייד הצטרפו גם לעזור, כי הן גם רצו להיחשב "גדולות", ולהיות "בעניינים". וברגע שלאבא נפל האסימון שהוא לא יכול לחיות כמו אפנדי, או כמו רווק במילותיה של מיכל,  השקט והשלווה הגיעו לבית הרועש תמיד.

ברור שזה לא כל כך קל או פשוט, ולהתמיד כשאין מצלמות זה בכלל סיפור. יכול להיות שחודש אחר כך, כל הבלגן חזר לעצמו. יכול להיות גם שאני לא אראה יותר "סופר נני", כי עוד אין לי ילדים ואין לי כל כך סבלנות לתוכניות מהסוג הזה. אבל המשפחה שהופיעה בתוכנית אתמול בערב פגעה לי בול בכמה נקודות, ומי היה מאמין שאגיד את זה - לקחתי משם משהו לחיים. גם אם אלה תובנות בנאליות, ההמחשה שלהן נצרבת חזק בזיכרון. מעניין איך זה יהיה כשה"נושא" יגיע אליי... :)

 

* אני יודעת שזו התוכנית השנייה לעונה. הראשונה היתה מסחטת דמעות, כמקובל בז'אנר (ראו אלון גל), וממש אין לי סבלנות למניפולציה הזו.

 

נכתב על ידי , 25/3/2010 10:35  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .. ב-23/4/2010 22:52



207,301
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרב-ערוצית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רב-ערוצית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)