אז קראתי שבועון טלוויזיה. זה לא קורה לי בדרך כלל, אבל הפעם היה לי אחד. "רייטינג" שמו. ומה אני אגיד, לא נהניתי. בחלקים מסוימים הרגשתי קצת מרומה. ברכילות, אני מודה, עלעלתי בעיון. ולמרות שמגזין טלוויזיה אמור להיות לחם חוקי, הבנתי שאין מצב שאני אקנה אחד כזה. ולא רק בגלל שתכף פסח ואני מקפידה על אכילת מצות.
לענייננו: טלי מורנו על השער, ואני לא רק פתחתי לראות מה יש בפנים, אלא גם קראתי דברים שבדרך כלל אני מתעלמת מהם. מה העלה לי את הנרווים, ועם מה בכל זאת הסכמתי? אז ככה:
- במכתב למערכת, כתבה בחורה עם בעיות אכילה ("אנורקטית לשעבר") שהיא ממש לא מבינה מה רוצים אנשי רייטינג מאסתי גינזבורג, שהוגדרה על ידם "דוגמנית מידות גדולות בינלאומית". סוף סוף מישהי שהיא לא מקל כמו גל גדות או רותם סלע – הסובלות מרזון מכוער עד מאוד, וזו כבר הערה שלי. מה ענו לה במערכת בתגובה? "זה לא היה בצחוק. יחסית למידות הדוגמניות המקובלות אסתי גינזבורג היא אכן, ובכן, גדולה". שיגידו את זה לספורטס אילוסטרייטד.
- ירון טן ברינק, עורך המגזין, כתב אייטם על שירה מרגלית שעזבה את תפקיד המשנה למנכ"ל ואחראית התוכן בזכיינית ערוץ 2 רשת, וכינה אותה "סמנכ"לית בכירה". בשביל מה לטרוח לדייק בהגדרת התפקיד, הקוראים שלו במילא לא יודעים מיהי וגם לא אכפת להם.
עם האייטם עצמו דווקא הסכמתי בגדול: טן ברינק קובע שמלכתחילה אנשים שלא נושמים טלוויזיה לא צריכים לעבוד בה. אלא שהוא שוכח דבר אחד: שמעל מרגלית ניצב המנכ"ל אבי צבי, וגם הוא לא מבין כלום בטלוויזיה וזה ממש לא התחום שלו. כך שהכישלונות של רשת (ימים ראשון עד שלישי על המסך העצוב והמדמם שלכם) הם שלו לא פחות משהם שלה. כשהטייס הראשי וטייסת המשנה הם בכלל קפטן של ספינה ומהנדסת ערים, הכישורים שהם מביאים מהבית לא ממש יכולים לעזור. גם לא הפרוטקציות.
- באותה כפולת עמודים ממש, אחד מכתבי המגזין יורד רצח על שרון כידון והסרט שעשתה על הרנטגן. אז נכון, זו לא מופת של דוקו, ורשת (הזכיינית מהאייטם הקודם) כמו גם קשת (זו שיודעת לעשות טלוויזיה) ויתרו על המוצר הזה בשאט נפש (זה לא היה כתוב באייטם, את זה אני אומרת מידיעה אישית).
אבל האמת צריכה להיאמר: הסרט קיבל רייטינג יפה מאוד, זו היתה התוכנית הכי נצפית באותו ערב מכל הערוצים, והיה גם באזז. אז כשרייטינג יורדים על כידון, הם לא יורדים רק עליה, אלא גם על כל מאות האלפים שישבו וצפו בסרט, וחלקם אחר כך קנה את העיתון. במילים אחרות, רייטינג בוחר להעליב את הקוראים שלו. איזה מזל שאני לא אחת מהם.
- נקודה למחשבה מתוך הרכילות: ארז טל מסיע את הבת שלו על אופניים, אחרי שלקח אותה מהגן. אתם מדמיינים את בראד פיט או בן אפלק באותה פוזה? וזה מבלי לצייץ טום קרוז.
- כתבת השער טלי מורנו – כזה פוטושופ בוטה לא ראיתי כבר שנים. לבחורה אין תווי פנים, אין גיל, ובאופן כללי הבובה הזו לא דומה לעצמה. זוועה. הכותרת – טוטאלי מורנו – מישהו יכול להסביר לי אותה? ועוד משהו – בכתבה, שכתב העורך החרוץ טן ברינק, נאמר שבגלל שהוא ב"שבועון טלוויזיה" ולא ב"מגזין רכילות", אין אף מילה על קיציס. יעני גיבור גדול.
סליחה על הבוטות, אבל: זין בעין. הרי אם היא הייתה מדברת, הוא לא היה חוסם אותה, נכון?
לדעתי בכתבה של טן ברינק אין אף מילה על קיציס מסיבה אחת פשוטה - מורנו מסרבת לדבר עליו. וגם ההפך הוא הנכון, כלומר גם קיציס לא מדבר עליה. השניים החליטו להפריד כוחות תקשורתיים, לפחות עד שזה ישתלם ברמה של "7 ימים" עם פשרה על "7 לילות". זכותם המלאה, אבל להצדיק את זה בפני הקוראים באמצעות אידיאלים נעלים, שני עמודים אחרי מדור רכילות ענק, אהמממ, זה מביך.
הכתבה עצמה, מעניינת מאוד, אבל חד צדדית. מורנו אומרת מה שבא לה, ואין מי שיעמת אותה או יגיב או ייתן את הצד שלו. בקיצור, היא מדברת מהפוזיציה, ואי אפשר לדעת מה האמת בחלק מהמקרים.
- הכתבה עם אבי מלר – יש כאלה שמכירים אותו רק בזכות "ארץ נהדרת", ולהם אין סיבה לקרוא את הכתבה. אבל כל מי שראה פעם את אולפן ליגת האלופות, ילקק את האצבעות. איזה כיף.
- כתבת השטח מ"עספור" – לא היתה לי סבלנות לקרוא מהתחלה ועד הסוף, אז קראתי מהאמצע ועד הסוף, ואז חזרתי לפסקה הראשונה. מעבר לזה שהכתבה נכתבה כבר בספטמבר (!) ומתפרסמת רק עכשיו, נהניתי. וזה שהיא נכתבה בצמוד ליחצנית של HOT, שגם לקחה את הכתבת במכוניתה לאזור הצילומים, אהמממ, נכון שזה אומר שהכתבה מפרגנת להחריד, אבל שוב, מה אכפת לי, נהניתי.
- כתבת עשר המכות של תוכניות הבידור "רגע לפני שזורקים אותן ליאור" – כתבה קלאסית בשבילי. ולכן קראתי כל מילה ומילה. כמובן שלא היו להם עשר, אז המציאו עוד שתיים. וכמובן שבזמן הורדת העיתון לדפוס עוד לא ידעו בוודאות ש"שבוע סוף" אכן יורדת באופן סופי סופני.
- כתבת האירוויזיון והראל סקעת – לא הטעם שלי, אבל בהחלט יש לה מקום. כולל הראיון הטלפוני הקצר עם סקעת עצמו. הכותרת לבוקסה של סקעת: "הלוואי שהבאזז ינצח". כותרת המדור הפרסומי שבעמוד הבא: "כל מה שבאזז". מילה חזקה, באזז.
- כותרת ומשנה כמו שאני אוהבת: כ ואם כולם יקפצו מהגג? מ כולם, מבקרים וצופים כאחד, אהבו את Justified. רק שחר השתעממה.
כיוון שהסדרה טרם הגיעה לישראל, לאייטם מצורף לינק לצפייה: www.sidereel.com/ Justified. צפו ודווחו.
- סטיילינג לגברים לפי ארבע דמויות מסדרות טלוויזיה – שחוק, אך עדיין עובד.
- ולסיכום – שוב קטילה ל"אליס אין וונדרלנד". הטרנד הזה כבר נמאס עליי. מישהו ראה את הסרט ויש לו אולי כמה מילים טובות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
