לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה


לך תבין: אנשים לא מגיבים, אבל הקאונטר רץ כמו משוגע. כנראה שיש לו תוכניות

כינוי: 

מין: נקבה

Google:  rav.aruzit



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

בעיטה לפנים




 

קונג פו פנדה, באחד מערוצי הסרטים

 

המחשבה הראשונה שלי בסצנה הראשונה של "קונג פו פנדה" היא ששוב יש לי עסק עם סרט שבו מלמדים ילדים להתמרד נגד הייעוד שההורים קבעו להם בחיים, ולנסות למצוא את דרכם באופן עצמאי. לדעתי זה מסר מאוד אמריקני, כי בישראל הרבה פחות הורים מחליטים עבור הילדים שלהם מה הם חייבים להיות.

המחשבה הראשונה שלי בסיום "קונג פו פנדה" היתה שהפעם באמת מדובר בסרט לילדים. אין דרך שבה אני מוכרת לעצמי שזה גם סרט למבוגרים, ולכן טוב שראיתי אותו. נכון, אני מחבבת את המסר שלפיו בחיים או במתכונים אין מרכיב סודי; האמונה בעצמך או במה שאתה עושה, היא המרכיב הזה. אבל בשביל זה אין צורך בסרט אקשן בעל עלילה בנאלית להחריד ומלאת מכות, ובמרכזה בחור, כלומר דב פנדה, שמן עד כדי כך שאיש לא מאמין שהוא יכול לעשות משהו, אבל היי בסוף הוא עוד יפתיע את כולם.

הסיבה שטרחתי להקליט את הסרט ולצפות בו נוגעת לעובדה שהוא קיבל מועמדות לאוסקר. "סתם" סרט ילדים לא היה מקבל מועמדות, אמרתי לעצמי. ובאמת, במידה מסוימת, אלה לא היו שעה וחצי אבודות. קודם כל, כי דסטין הופמן עושה דיבוב מעולה בתור מאסטר שיפוי, וג'ק בלאק מוצלח בתור הפנדה (אנג'לינה ג'ולי, לעומת זאת, לגמרי מפשלת בתור הטיגריסים). שנית, כי זה סרט של דרימוורקס, אולפנים מצוינים, ושלישית, כי היו מספיק קטעים שגם אני צחקתי בהם. בסדר, נוסיף גם את הקטע הסיני המרהיב, והמדרגות לארמון ג'ייד שהזכירו לי את המדרגות לחומה הסינית.

בקיצור, אם יש לכם בנים בגיל 5, זה אחלה סרט בשבילם. בנות – לדפדף הלאה. מבוגרים – למכורים ל-cartoons בלבד.

מצד שני, הסרט הגיע להכנסות של 631 מיליון דולר ברחבי העולם, אז או שאני לא יודעת מהחיים שלי או שיש ממש הרבה ילדים בעולם הזה. (תקציב הפקה, תחזיקו חזק: 130 מיליון דולר).

 

קונג פו פנדה, ארה"ב 2008. 92 דקות. במאים: מרק אוסבורן וג'ון סטבנסון. דיבוב: ג'ק בלאק, דסטין הופמן, אנג'לינה ג'ולי, לוסי לו, ג'קי צ'אן (הקוף. זכרתם שהוא במקור מהונג קונג?), רנדל דק קים (מאסטר אוגווי. שחקן קוריאני)

 

וחוץ מזה, כמו שאתם בטח מנחשים, אני לא רואה הרבה טלוויזיה בחול המועד. פשוט כי אין מה לראות. כן צפיתי בשני פרקים של "סרוגים", ובתוכנית אחת של "אלן" עם ג'וליאנה מרגוליס שסיפרה שהיא ממש רצתה להתקבל ל"בטיפול" האמריקאית אבל היא לא עברה את האודישנים (בדיעבד, למזלה, כי  עכשיו היא משחקת בסדרה שמוגדרת כהכי טובה בארה"ב, ואילו "בטיפול" התרסקה). תוסיפו לזה תוכנית אחת מהעונה החדשה של "מסעדות בשיפוץ", וכמובן, את כל המשחקים של ליגת האלופות (השפעת הבנזוג). שום דבר לכתוב עליו בבלוג.

 

נכתב על ידי , 2/4/2010 01:04  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מגבת ב-2/4/2010 16:54



207,301
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרב-ערוצית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רב-ערוצית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)