לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה


לך תבין: אנשים לא מגיבים, אבל הקאונטר רץ כמו משוגע. כנראה שיש לו תוכניות

כינוי: 

מין: נקבה

Google:  rav.aruzit



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2010

יש לי הצעה בשבילכם




ההצעה, באחד מערוצי הסרטים

 

אני לא יודעת מה אנשים רוצים מסנדרה בולוק. השחקנית החמודה הזו חטפה כל כך הרבה אש מכל כך הרבה מבקרים, בלי שהיא עשתה רע לאף אחד. נכון, היא לא בוחרת תפקידים מיוחדים או פורצי דרך, היא מככבת בעיקר בסרטי בנות או סרטי משפחה, אבל למה זה צריך להפריע? לא כולן הילרי סוונק.

בסרט "ההצעה" בולוק מגלמת דמות של בוסית קשוחה מאוד, כזו שכל המשרד ירא מפניה, אבל מביאה תוצאות למנהלי החברה. בהרבה מובנים היא הזכירה לי את הבוסית שלי: למשל, העובדים מדווחים אחד לשני במסנג'ר מתי היא עומדת להגיע, כדי שיעמידו פני עובדים. אצלנו זה הולך עם סמסים, אבל לפעמים גם במסנג'ר.

לפעמים עובד מסוים לא מצליח להשיג משהו (במקרה שלהם, הסכמה של סופר להשתתף בתוכנית של אופרה ווינפרי), ואז היא עושה את שיחת הטלפון לסופר, וזה מסתדר, והיא יורדת על העובד שלא הצליח. כשברור שהיא הצליחה כי היא הבוסית, והסופר מפחד גם ממנה. אצלנו אין סופרים, אבל זה עובד בדיוק אותו דבר. את הקרדיט על הצלחות הן לוקחות לעצמן, ואת הקרדיט על כשלונות מפילות על אחרים. וכמובן, 'מתלוננות' על זה שאי אפשר בלעדיהן.

בכל אופן, ההבדל היחיד כמעט בין הבוסית שסנדרה בולוק מגלמת לבוסית שלי, הוא שמרגרט טייט לא נשואה, אין לה ילדים, וגם אין לה אזרחות אמריקאית אלא קנדית. ויזת העבודה שלה לא בתוקף, מה שיוצר קצת בעיה עם הנסיעות שלה לחו"ל. כלומר, כשהיא נסעה ליריד הספרים בפרנקפורט (או דיסלדורף, אני לא זוכרת) היא בעצם עברה על חוקי ארה"ב, מה שמאפשר לגרש אותה חזרה לקנדה, אלא אם פתאום היא תתחתן עם מישהו ותקבל גרין קארד.

עכשיו, מאיפה שלאחת כזו, שכל היום עובדת בטירוף (האמת, היא גם מזכירה את אנה וינטור מווג), יהיה בן זוג בשליפה? ומצד שני, מה, ככה בקלות היא תוותר על מפעל חייה? או, שבשביל זה יש עוזרים חתיכים ופנויים, שאפשר למסמר אותם. והיא ממסמרת.

המסמור מחייב אותה גם להתחיל להתעניין בבעל המיועד. כך, לראשונה היא מגלה שהוא מאלסקה – גם הוא כמעט שכח את זה, שלוש שנים לא יצא לחופש, כי היא נגד חופשים, עוד משהו שמזכיר את הבוסית שלי. בכל אופן, היא מגלה עליו עוד כמה דברים, ובתמורה מגלה לו כמה צדדים רכים שלה, אבל לא יותר מדי, בואו לא ניסחף. ההיכרות עם המשפחה שלו, כולל הסבתא בת ה-90 (בטי ווייט מ"בנות הזהב"), כולל הכלב, מספקת כמה סצנות משעשעות למדי.

בולוק נראית מצוין לאורך כל הסרט, בין אם זה בניו יורק ובין אם באלסקה. יפה לה להיות קשוחה, כבר הספקנו לשכוח את זה מאז "ספיד". גם הנופים יפים, עושים חשק לבקר בצפון הרחוק. בקיצור, אהבתי, ולא הבנתי את האנשים שמכתירים את הסרט "מופרך עד בחילה". כנראה אף פעם לא עבדו תחת בוסים מוצצי דם.

 

טריוויה: ריינולדס צעיר מבולוק ב-12 שנים, אבל זה בכלל לא אישיו בסרט. לזה אני קוראת קדמה. ועוד משהו – בחיים האמיתיים הוא קנדי, והיא אמריקנית.

 

ההצעה (The proposal), ארה"ב 2009. 108 דקות. במאית: אן פלטצ'ר. שחקנים: סנדרה בולוק, ריאן ריינולדס, מרי סטינבורגן (האימא), קרייג טי נלסון (האבא), בטי ווייט, מלין אקרמן.

נכתב על ידי , 28/5/2010 15:35  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רב-ערוצית ב-29/5/2010 17:27



207,301
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרב-ערוצית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רב-ערוצית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)