באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

טרה, ראשון 22:10, יס סטארז דרמה

כשרואים סדרה טובה, יודעים שהיא כזאת מהפרק הראשון. לא בערך, לא אולי, לא "רק אם לא יהיה לי משהו יותר טוב לעשות. וזה בדיוק מה שקרה לי עם "טרה", בכיכובה של טוני קולט. אישה אחת, ארבע אישיות, כלומר פיצול אישיות, ומשפחה שמנסה להתמודד עם כל זה בצורה הכי טובה שאפשר, אבל ברור שאי אפשר. זו היתה יכולה להיות סדרה מדכאת, זו היתה יכולה להיות סדרה מוגזמת, אבל זו הסדרה של דיאבלו קודי, שכתבה גם את "ג'ונו", כך שזו פשוט סדרה מגניבה. כיפאק היי ל"שואו טיים", הרשת שלעולם תקבל אצלי נקודות זכות בעקבות "הכי גאים שיש".

בכל אופן, בחזרה לענייננו: במרכז הסדרה נמצאת כאמור טרה, שמגלמת טוני קולט המצוינת (אם כי התפקיד היה יכול להתאים גם לפרננס מקדורמונד או לאידי פאלקו). כשהיא במצבה השפוי, היא מעצבת חדרי ילדים לאימהות מגלומניות מפוצצות בכסף. בעלה הגנן המקסים והסבלני, זה 17 שנה, הוא מקס - ג'ון קורבט, שמקבל תפקיד משמעותי יותר מאשר איידן של "סקס והעיר הגדולה". יש להם שני ילדים, קייט השרלילה המעצבנת ומרשל הקווירי החמוד, וביחד הם פשוט מנסים לשרוד את החיים האלה.

מדי פעם טרה עושה להם "ישיבה משפחתית" כדי לגלות מה טי, באק ואליס עשו כשהיא "לא הייתה בסביבה". ואוהו, מה שהיא עושה. משתרללת, מחטיפה מכות, גוערת במורים, ובאופן כללי בלתי ניתנת לשליטה. במשפחה הכי אוהבים את אליס, כי היא זו שאופה עוגות ובכלל, מתנהגת כמו עקרת בית משנות ה-50. אני דווקא מעדיפה את באק הקשוח שהולך מכות, ונותן לטרה לגיטימציה לשחרר את כל הצדדים המכוערים והגבריים, ולו רק לכמה שעות. אגב, באק הוא גם הדמות האהובה ביותר על קולט, בעיקר משום ש"הוא הדמות שהכי מאתגר לגלם".

באנגלית הסדרה נקראת "יונייטד סטייטס אוף טרה", והיא זיכתה את קולט בפרס האמי לשנת 2009 (אגב, אולי אתם זוכרים אותה מהסרט המקסים "מיס סאנשיין הקטנה). בצדק זיכתה: אמנם ראיתי רק שני פרקים ולא את השלישי ששודר אתמול, אבל בהחלט מצאתי בהם משחק משובח ואמין. לסדרה עצמה יש כבר שתי עונות והשלישית בדרך, ועל פי ההבטחות, פיצול האישיות עוד ימשיך לכמה כיוונים. אז זה הזמן לפתוח בקבוק בירה, להתרווח על הספה כמו באק, ולברך, איך אומרים, לחיי הפיצולים שבדרך.