באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

תוכנית גיבוי, בבית הקולנוע הקרוב לביתכם

לפעמים לא ברור למה, אבל ג'ניפר לופז היא השחקנית הלטינית הראשונה שקיבלה בעבור הופעתה בסרט קולנוע יותר ממיליון דולר. היא קצת טראשית, לא מספיק אלגנטית, לעולם לא תהיה בשורה הראשונה של אמריקה, לא באמת האמנו שהיא תתחתן עם בן אפלק, אבל היא כן חמודה, ויש לה כמה שירים לא רעים, שהובילו לעדת מעריצים גדולה גם מחוץ לשורות הפורטוריקניות.

ג'ניפר לופז לעולם לא תהיה ג'וליה רוברטס, או סקרלט ג'והנסון או אפילו אנג'לינה ג'ולי, בטח שלא ג'ניפר גארנר או ג'סיקה בייל, אבל היא עושה את המיטב בתחומה. ג'ני מהבלוק יש רק אחת, ואת הטריטוריה הזו אף אחת לא יכולה לכבוש לה. וזה לא שאין נסיונות.

בימים אלה אפשר לראות אותה בתדירות גבוהה בטלוויזיה – פשוט כי חורשים על הפרסומת (חסות) לסרט בכיכובה, "תוכנית גיבוי". בדרך כלל הפצצה כזו של חסויות מתרחשת כשסרט לא מספיק חזק כדי למכור את עצמו, או כשחושבים שהוא אלטרנטיבה למונדיאל - וזה הסיפור הפעם. כלומר, מדובר בסרט בנות והומואים קלאסי. כלומר, סרט ג'ניפר לופזי קלאסי.

בחורה יפה, קצת פרחולית, תספורת מחורבנת, לבושה מאוד סולידי בהתחשב בסטריאוטיפ, פוגשת בחור חתיך ומקסים בדיוק ברגע הלא נכון, כלומר דקה אחרי שהיא נכנסת להריון מתרומת זרע. אין לה כמעט משפחה, יש לה חברה טובה אך מעצבנת, היא עצמה חברה בקבוצת תמיכה לחד הוריות, וכל הקהל מחזיק אצבעות שהשידוך יצליח והיא לא תצטרך את הקבוצה הזו. טוב, לא בדיוק "מחזיק", הרי אין צורך בכך, ברור לנו שזה מה שיהיה, כי ככה העניינים פועלים כשג'ניפר לופז והוליווד נפגשות. אבל אנחנו עדיין בציפייה לכמה שיותר צחוקים באמצע.

וכאלה אכן לא חסרים. למשל, כל סצנה עם הכלב האומלל שלה, שאין לו רגליים אחוריות אז הוא מחובר לגלגלים. או כשהיא מנסה להיכנס למונית כשהיא בהריון ועל עקבי ענק, או בסצנת הלידה של אחת מחברות הקבוצה, סצנה הזויה למשעי.

אבל יש גם כמה סצנות מאולצות, כמו הארוחה שסטן, זה הבחור החתיך, מארגן לה בגינה הציבורית, וכביכול שופך עליה יין לא בכוונה, ואז מפיל את הנר, ומפת השולחן נשרפת, והיא לוקחת את המטף ועושה בלגן, ובסוף שניהם נראים סמרטוטיים. זה כל כך לא אמין! ויש גם סצנה עוד פחות אמינה, כשהאוטו שלה נדפק, ואחרי שיחה "מלב אל לב" הוא פתאום נוסע כמו שצריך (זה לא ספוילר, אל דאגה).

הסרט כולו מבוסס על לופז כשחקנית מובילה – אף שחקן לא מתקרב אפילו לרמה שלה ברמת הסלבריטאות. היחיד שזיהיתי היה אנתוני אנדרסון, החבר החדש של סטן במגרש המשחקים, וכמה שהתפקיד הזה שונה מתפקיד הפושע הכבד אנטואן מיצ'ל שהוא גילם ב"המגן". גם אלכס אולולין, שמגלם את סטן, שיחק ב"המגן", אבל כדמות הרבה פחות מהותית.