באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

כלומר, תקציר הצפייה הטלוויזיונית שלי בסופ"ש.

1

ליאיר לפיד יש פינה כזו, ליד אולפני נווה אילן, שיש בה נוף הרים יפהפה ואווירה נינוחה, ושם הוא מושיב מרואיינים שהם לכאורה בעייתיים. נניח אבא של ענת קם. או, בשישי האחרון, הוא הביא את אהובה אלפרון, אלמנתו של, שניסתה להתאבד בשבוע שעבר.

התקליט השרוט שלה מדבר על "תניחו לי". אבל למה משטרת ישראל בכלל מציקה לה, על זה לפיד לא אמר דבר, וגם היא לא. אם שלושת הבנים בכלא או במעצר, מה רוצים ממנה? מחפשים ראיות שיעזרו להרשעה? אם כן, אין מה להניח לה, זה חלק מהעניין. אם לא, ראוי לדבר על זה. בכל מקרה, מהאייטם של לפיד לא קיבלנו שום דבר מעניין. שלא לדבר על כך שאני לא מבינה למה צריך לתת לגברת כל כך הרבה דקות שידור. היא הרי רוצה שיניחו לה, לא?

2

בערוץ 1 שידרו לקט מכל תוכניות השבוע של "נבחרת החלומות", בהנחיית טל ברמן וצופית גרנט. ממה שראיתי, היו להם פאנלים לא רעים בכלל מבחינת הרכב אנושי, אבל מצד שני גדולים מדי, כך שהמשתתפים עצמם השתעממו מדי פעם, וראו את זה עליהם (במיוחד קרן פלס). כדאי לקחת דברים כאלה בחשבון, כי תוכנית שבה המרואיינים רדומים, מרדימה את הצופים.

חוץ מזה, נראה לי שמדובר בתוכנית אחלה (האם ידעתם שהכדורגל האנגלי נולד בסוף המאה ה-19 כדי למנוע את מגפת האוננות? האם ידעתם שטל מוסרי יודע לנגוח היישר לידיים של לירן שטראובר?). אני אקדיש לה פוסט מלא באחד מימי השבוע.

3

הפרק השני של העונה החמישית של "הצילו", היה מאכזב. נראה שרמת הכתיבה ירדה, הסצנות הזויות או חתוכות מדי, המון חורים בעלילה, יותר מדי נאומים למצלמה (זה הדבר הכי בולט, נאומי הכבאים יעני בפני עיתונאית צרפתייה. יאללה יאללה, זה סתם טריק זול שמאפשר לדמויות לדבר בשם הכבאים).

בקיצור, שום דבר לא התניע שם.

כמובן שאני אמשיך לצפות עד סוף העונה, אבל את הפוסט המלא על הסדרה, שכאמור מאוד אהבתי את ארבע עונותיה הראשונות, אני דוחה לפרק השלישי.