באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

שום פלפל ושמן זית, שישי 19:00, ערוץ 1

רכוב על גלי וגולי המונדיאל, חזר אתמול השף חיים כהן אל ערוץ 1 ואל האכסניה הוותיקה והאהובה "שום פלפל ושמן זית". תוכנית ראשונה בסדרת תוכניות על אוכל איטלקי, בשיתוף ד"ר אלי לנדאו. אוי כמה התגעגענו.

אני בטוחה שגם כהן התגעגע. המסע שלו לערוץ 2 היה כישלון. אמנם הוא עבר לזרועותיהם החסונות של אבי ניר וקשת, אבל מתברר שלא כל זוגיות ברמת החי"ל היא ערובה להצלחה. תוכנית הפרה-פריים בשישי, יחד עם מרינה מקסימיליאן בלומין, היתה פיאסקו אחד גדול כבר מההתחלה (או כמעט מההתחלה, אם לא סופרים את הפרומו המוצלח). כהן איבד שם כל יכולת להפגין את אהבתו הגדולה לבישול, ונאלץ לתמרן בין עוד שלל משימות שהציבה לו ההפקה.

לעומת זאת, כאן, כלומר ב"שום פלפל", הוא שוחה בעיניים עצומות. הולך בשווקי רומא בעיניים עצומות ונותן לאף להשתכר מהריחות. תוכנית שלמה על בישול יהודי רומאי, עם מגוון מתכונים ומאכלים, כולל עוגות ממתכונים בני 200 שנה ומעלה שהאופה המופקדת עליהם מסרבת לגלות איך הן עשויות. אתה תעשה את העוגות שלך, ואני אעשה את העוגות שלי, היא מחפפת את כהן. וגם ככה הוא נשאר מבסוט.

בכהן יש משהו מאוד שורשי ומאוד נעים. בשותף שלו, לנדאו, יש המון ידע שרק מחכה להתפרץ החוצה. השילוב ביניהם יוצר תוכנית בת 50 דקות ללא פרסומות, שמוכיחה שלא חייבים הכל מהר-מהר, לא חייבים פינות ופרסומות, ובטח לא צריך "עוד משהו" ליד האוכל. כלומר "עוד משהו" מעבר לאישיות של כהן.

גם אם יש מתכונים עם בשר שאינם רלבנטיים בשבילי, אני תמיד לומדת משהו חדש. למשל, אני לא אוהבת לאכול שום, בשום מצב. אבל אתמול למדתי שאפשר לשים כמה שיני שום בשמן זית רק כדי שיעבירו טעמים לשמן, ואז להוציא אותם ולהתחיל את הטיגון של הבצל ויתר הירקות. אז הנה, אני עומדת לנסות את זה ממש בקרוב: לשמן שלי הולך להיות טעם חדש. וזו רק דוגמה קטנה. ובשבילה אני רואה תוכניות בישול. כדי לשפר קצת את מה שאני מביאה לצלחת שלי.

התוכנית הבאה תוקדש למטבח היהודי ונציאני. ברור שאהיה שם. וברור גם שלאהבתי לאיטליה יש חלק בסיפור. אפילו שהיא והמונדיאל כבר לא לייק.