לילה טוב ובהצלחה, באחד מערוצי הסרטים
כמה עיתונאים אמיצים אתם מכירים? ומתוכם, כמה רק חושבים שהם אמיצים אבל בעצם הם יותר טובים בלעשות רעש וצלצולים, ופחות בלהזיז מהלכים? בישראל - אבל כמובן לא רק בה - מספרם של האמיצים קטן ומצומצם. שניים שאני יכולה לחשוב עליהם במהירות הם דב גילהר ורינו צרור. אורלי וילנאי וגיא מרוז לא מפסיקים לנסות. אולי יש מישהו או שניים ששכחתי. אבל אין הרבה כאלה.
זה לא רק בגלל העיתונאים עצמם, אלא גם בגלל בעלי הבית שלהם. בוודאי אתם זוכרים כמה זמן הסתובב מיקי רוזנטל עם "שיטת השקשוקה" במסדרונות ובפגישות, עד שמישהו הסכים לשדר את זה (ערוץ 1), וגם זה תוך הרבה תנאים ועניינים. קשה לצאת נגד טייקונים.
אבל זה לא קשור רק לכסף - אף אחד במדינה הזו לא ממש יוצא נגד פוליטיקאים גזענים או לא מוסריים (אלא אם הם ערבים, כי זה הכי קל). ולא שחסרים לנו פוליטיקאים שראויים לביקורת. מה שמעלה את התהייה, מה היה קורה לו הסנאטור מקארתי לא היה בארה"ב של שנות ה-50 אלא בישראל שנת 2010. נראה לי שעם כל הצער שבדבר, אנחנו, כחברה, לא יוצאים מזה טוב.
המחשבות האלה עלו בי כשראיתי את הסרט "לילה טוב ובהצלחה", שאותו כתב (לא לבד) וביים ג'ורג' קלוני בשחור-לבן, בחירה מעניינת (אגב, הוא גם משחק תפקיד קטן). בשנים 1953-4 יצא אד מורו, מנחה תוכנית טלוויזיה ברשת CBS, נגד הסנאטור מקארתי שרדף כל מי שנראה לו קומוניסט או קשור לקומוניסטים. הוא הביא תחקירים וסיפורים, התוכנית שלו הייתה אחת הנצפות ביותר, והוא סיים אותה באופן קבוע במילים good night and good luck.
המלחמה נגד מקארתי לא היתה קלה. זכורה במיוחד הסצנה שבה הוא נקרא לעלות לקומה שבה שכנו משרדי מנהל התחנה. בהתחלה המנהל שואל מה שלום אשתך, והם באמת מדברים על הנשים שלהם, כביכול שיחה לבבית, אבל מהר מאוד זה גולש לתכלס: האם אתה בטוח במהלך שלך נגד מקארתי, כי מופעלים עלינו כאן המון לחצים. אולי תוריד קצת את הרגל מהגז.
עד כאן, שיחה אופיינית שהתנהלה בהרבה גופי תקשורת בארה"ב, בישראל ובעולם. אלא שמורו לא נכנע. אם הסנאטור מקים ועדת חקירה שצולבת כל מי שנחשד במגע עם קומוניסטים, לאן נעלם חופש הביטוי? לאן נעלמו העקרונות שעליהם מושתתים החיים בארצות הברית של אמריקה?
מצד אחד מורו ניצח: הסנאטור נחקר בעצמו על ידי הוועדה. מצד שני, נותנת החסות לתוכנית שלו, חברת אלקואה, נטשה אותו - כיוון שהיא מספקת ציוד לצבא, וצריכה את הממשל. וכשנוגעים בכיס של הבוסים, תהיו בטוחים שהם לא נשארים אדישים. העונש של מורו - זהירות, ספוילר - הוא שבעלי CBS הזיז אותו מערב שלישי המצליח ליום ראשון אחה"צ. שזו בערך שעת השידור המקבילה לזו של "פגוש את העיתונות" הישראלית, תוכניתה של דנה וייס שהחלה בתרועה רמה והידרדרה לתהומות הנשייה - רק אלוהים יודע למה עדיין משדרים אותה.
אותי הסרט הזה הרשים. גם העובדה שהוא הופק ב-7 מיליון דולר בלבד הרשימה אותי. הבנזוג טוען שמדובר בחתיכת שעמום של פוליטיקה ותקשורת אמריקאית (הוא משום-מה לא רואה את ההקבלה הישראלית), אין דינמיקה, אין אקשן, הכל סטטי, מציגים רק צד אחד של הסיפור, ובאופן כללי זה סרט לעיתונאים בלבד. אני חושבת שהוא טועה. אבל היי, אני אשמח לדעות נוספות.
לילה טוב ובהצלחה, ארה "ב 2005. 93 דקות. במאי: ג'ורג' קלוני. שחקנים: ג'ף דניאלס, ג'ורג' קלוני, דיוויד סטרטהיירן, טייט דונובן, פטרישיה קלרקסון
סרטים נוספים העוסקים במדיה התקשורתית, שעליהם כתבתי כאן:
* משדרים חדשות
* לכשכש בכלב
* כייבל גאי
סרטים נוספים של ג'ורג' קלוני שעליהם כתבתי כאן:
* אושן 12
* אחי איפה אתה
* לקרוא ולשרוף
* סיריאנה
* תלוי באוויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
