באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בחוץ אדיר מילר לוחץ את היד ליונה ויזנטל. בפנים אבינועם ברוג מחפש כיסא לשבת. פאנל "הפורמט המנצח" מתעכב. אנשים מאבדים סבלנות. אבל הם לא זזים מהכיסא. אמור להיות פה מעניין. פה זה כנס התקשורת. מכאן אמורות לצאת בשורות. לא יצאו. אבל היה מעניין. בעיקר בזכות מילר. כל השאר, מכובדים ככל שיהיו, ואולי דווקא בגלל זה, שימשו יותר כתפאורה וכספקי חומרים לבדיחות.

כזכור, מילר מכר את הפורמט של "רמזור" לרשת FOX. אולי יקראו לזה שם Traffic Light ואולי לא, טרם הוחלט. מה שברור שהוא שהסיטקום יעלה במיד סיזן, אמצע העונה, סביבות ינואר-פברואר, אחרי שאמריקן איידול תסתיים (ומי יפיק? כאן הדיווח של האתר דדליין). עד כמה מילר מעורב בכתיבת הטקסטים? לא ממש. אמנם שולחים לו תסריטים והוא מעיר הערות, אבל זה לא אומר שמישהו מתייחס אליהן. אפילו הפכו שם את הבת של איצקו לתינוקת בת שנה. פה בעונה השלישית מסדרים לה חבר, ואיצקו לא יידע מה לעשות עם עצמו. אתם כבר קולטים את פוטנציאל הצחוק.

חבל שבאמריקה לא קלטו מספיק טוב את הפוטנציאל: כי אם לשפוט על פי התגובה של מנכ"ל פוקס, כשראה את הפיילוט שהכינו לו בזכיינית קשת, אז מילר יודע לגעת בדיוק בנקודה. למשל: הראו למנכ"ל את הקטע של איצקו בסופרמרקט. לילך ביקשה ממנו לקנות נוזל כלים ירוק אבל הוא הביא אדום, כי לא היה ירוק והוא נאלץ לקבל החלטה בשטח. לילך צועקת עליו שאין לו סמכות לקבל החלטות כאלה. המנכ"ל אמר שמבחינתו שזה נכתב עליו ועל אשתו.

בפיילוט האמריקני שהמנכ"ל סידר ל'רמזור' הושקעו 2 מיליון דולר (!). אבל מה, הכסף הלך בעיקר למשכורות, כך שהפרודקשן ואליו (הערך ההפקתי, כמה "יקר" נראה המוצר) נמוך יותר ממה שמקבלים בישראל. שלא לדבר על זה שבסוף ממה צחקו? מהרעיונות המקוריים שהגיעו ממילר ורן שריג. כלומר מה שנראה לגמרי מקומי, יכול להיות אוניברסלי. יכול לעבוד ברמה הבינלאומית. קחו למשל משפט שמילר אמר בפאנל: רמזור עוסקת בגבר החדש – זה שעושה מה שאשתו אומרת לו לעשות. ואם הוא לא עושה, הוא גרוש. בינלאומי או לא?

זה לא שמילר התעשר או יתעשר מכל העניין הזה. איך הוא אומר: בהופעה לחברת החשמל אני מרוויח יותר. בכלל, לא מתעשרים ממכירת פורמטים לארה"ב, אלא רק מגדילים את הסקס אפיל, כלומר מעלים את הסיכוי למכור לעוד מדינות. ורק אחרי שאתה מוכר ל-30-40 מדינות, ובכל מדינה משדרים 5-6 עונות, אז אתה יכול להתרווח בוילה בכפר שמריהו כשהג'יפ בחנייה. אבל לא קודם (התחשיב באדיבות אבי אורמוזה, מנכ"ל ובעלים של ארמוזה פורמטס, יצואן פורמטים). וכפי הנראה, זה לא יקרה למילר, אלא למישהו מקשת. הוא יקבל רק קצת פירורים.

בכלל, נראה שמילר מנסה להקטין מכל ההישג. איך הוא אומר: אני לא מוכר להם פורמט, כי הפורמט הוא סיטקום, משהו שהם המציאו. זה כמו למכור קרח לאסקימוסים. כמובן שהוא צודק במידה מסוימת. מה שהוא מוכר להם זה תוכן. ועדיין, יש לו סיבה להיות גאה: זה תוכן ישראלי. עוד לא ראינו תוכן סורי בארה"ב ולא ראינו פורמט טורקי, אם לא לוקחים בחשבון את המשט.

בקטנה:

וירג'יניה מאוסלר הקימה לפני 15 שנה את The Wit, חברת מחקר בינלאומית המזהה טרנדים שנוצרו בטלוויזיה. מאז הקמת החברה היא עקבה ועוקבת אחרי 200 אלף תוכניות מכל הז'אנרים. אחרי הישראלים היא עוקבת כבר עשור. על כל פנים, היא בדקה מה הולך עכשיו הכי חזק בעולם. התשובה: תוכניות אולד סקול, שעשועונים פשוטים, סלבריטי, קומדיה וטרנס-מדיה (כלומר תכנים שנצרכים לא רק בטלוויזיה אלא גם באינטרנט ובסלולר).

מאוסלר הביאה דוגמאות לתוכניות שהולכות עכשיו חזק במקומות כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה והולנד. הרוב היו שעשועונים מפגרים ברמות על. או כמו שהיא אמרה בעדינות "לא מאוד אינטלקטואליים". בכל זאת נראה לי שעשויים לייבא לכאן את הפורמט שבו שתי משפחות מתחרות אחת בשנייה במגוון משימות. והיה נחמד לו היו מנסים את "101 דרכים להיות מודח", שהרעיון שלה הוא לא עוד הדחה שקטה אחרי תשובה כושלת, אלא באנג'י לבריכה ושאר ירקות אקסטרימיות שהמתמודדים לא יודעים אם יצטרכו לחוות או לא – זה מתגלה רק ברגע שמכריזים מי לא ענה נכון.

הערה מעניינת של מאוסלר: תוכנית כמו "מונית הכסף" יכולה להצליח רק במדינות קטנות. בצרפת, למשל, תוכנית כזו לא תעניין אף אחד מחוץ לפריז, כי הוא יודע שאין לו סיכוי להשתתף בה. כך שהרייטינג של התוכנית יהיה נמוך. בישראל זה כן עובד כי כולם מגיעים מתישהו לתל אביב. ז"א לכל אחד יש סיכוי להשתתף. מה גם שכולם מכירים את כולם, תמיד יש סיכוי שתגלה שם מישהו שאתה מכיר.

בקטנטנה:

* המפיקה של הישרדות ארה"ב באה לסט הישראלי של הישרדות הפיליפינים, והיתה בטוחה שההפקה עולה פי כמה וכמה ממה שהיא באמת עלתה לישראלים. לא הבינה איך מצליחים לעשות את זה כל כך זול. גיא המאירי היה מבסוט כשהוא סיפר את זה, עד שהמנחה אמר לו "כן, עושים השלמות בניצנים".

* הסדרה "אהבה ראשונה" של סלקום עלתה לפני שבוע, וכבר יש לה 70 אלף יוניקים (משתמשים ייחודיים), ו-280 אלף צפיות. זמן שהייה ממוצע באתר: 13 דקות. חצי מזה קורה דרך מכשירי אייפון. האמת, הראו לנו סרטון אחד, לא נפלתי. ובטח לא הייתי משלמת על זה כסף. אבל כנראה בני נוער משועממים בחופש.