באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

למעלה (UP), באחד מערוצי הסרטים

אחת הסיבות שדחיתי את הצפייה בסרט UP, למרות היותו מומלץ ביותר, היא שלצד ההמלצה גם נאמר שהוא סרט עצוב שמוריד דמעות, ולא התחשק לי לבכות. בדיעבד, קצת הגזימו בעניין הדמעות. נכון, הסרט המצויר והאיכותי הזה מצליח להפעיל רגשות, אבל הוא מפעיל גם רגשות שמחה וצחוק. וחוץ מזה, הוא באמת מקסים.

מדובר בקומדיית הרפתקאות בכיכובם של קרל, מוכר בלונים בן 78, וראסל, ילד צופים שמנדריק ונודניק שצריך לעשות מעשה טוב כלשהו כדי להשלים את סדרת סיכות הצופים שלו. לכאורה מדובר בילד-טוב-אמריקה עם הורים שבוודאי גאים במלאך טוב הלב שגדל להם בבית, אבל למעשה אין כמעט מי שיתגאה בו. גם לקרל כבר לא נשארו אנשים שמתעניינים בו. להפך, רוצים לזרוק אותו לבית אבות. כך ששניהם מבסוטים מהרעיון לצאת להרפתקה.

איך עושים את זה? בדרך שעובדת רק בסרטים מצוירים או באולפנים שיש להם מאות מיליוני דולרים לבזבז*. קרל קושר אלפי בלונים צבעוניים לגג ביתו ו... ממריא לדרך, לעבר הנופים הפראיים של דרום אמריקה. לצערו, או לשמחתו, תלוי באיזו שעה ועד כמה הוא מוכן להודות בזה, הצופיפניק הגמד יוצא איתו לאותה הרפתקה.

דרום אמריקה הפראית מספקת שלל סיטואציות מפחידות ומצחיקות כאחד, וגם מפגש עם דמות מזעזעת מן העבר (לא ארחיב כדי למנוע ספויילר). אבל מה שבאמת אהבתי בסרט הוא שנתנו למישהו זקן ונרגן להיות הגיבור הראשי, מבלי שקלינט איסטווד יהיה הבמאי שמלהק את עצמו.

בדרך כלל אנחנו מפסיקים לשים לב לאנשים ברגע שהם מזדקנים. לא אכפת לנו מה קורה איתם, במילא הם כבר לא כל כך מתקשרים, לא עומדים בקצב, עד שהם קולטים על מה מדברים, אנחנו כבר בנושא הבא. הם גם כמעט לא יוצאים מהבית מלבד לקופת חולים, ואולי לגן הציבורי פה ושם. מי יושב לדבר עם זקנים שאינם הסבא והסבתא שלו?

נכון שפעם אחת, בבחירות הקודמות, לגמלאים בישראל היתה עדנה מסוימת. המפלגה שלהם זכתה לגיבוי נרחב ול-7 מנדטים, למרות שרפי איתן הוא לא כזה תמים כמו שהוא נראה. בכל אופן, כצפוי, המפלגה לא שרדה ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-18. אני לא יודעת כמה אנשים היו מצביעים לדמות כמו קרל, ואם הוא בכלל היה רוצה בזה, אבל הסרט הכניס 730 מיליון דולר מאז שיצא לאקרנים, וזה אומר משהו. ותהיו בטוחים: הצופיפניק רק עשה רעש. את העבודה עשה מוכר בלונים בן 78, עם קצת עזרה מבעלי חיים מוזרים יותר ופחות.

*הסרט הזה נעשה בתקציב של 175 מיליון דולר, גם כן לא מעט, וזה בלי להעסיק אף כוכב שצריך לשלם לו הרבה כסף.

למעלה (UP). ארה"ב 2009. 96 דקות. במאים: פיט דוקטר, בוב פטרסון. דיבוב: כריסטופר פלאמר, ג'ון רצנברגר, אדוארד אסנר, פול איידינג