באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

ממלכת הסוד, א' 22:00, ערוץ 2

סרטו של ניר טויב לא גילה לנו שום דבר חדש – ובכל זאת טוב שהוא שודר במדורת השבט. צריך קצת לזעזע את המערכת, להציב סימני שאלה, להכניס דברים לפרופורציה, לתת לשם שינוי את הצד הנגדי.

כי את הצד של ביטחון המדינה אנחנו כבר מכירים היטב. אנשי הדממה לא כל כך דוממים בזמן האחרון. אנחנו שומעים על פעולות של המוסד, יודעים מיהו ראש השב"כ, ומדי פעם מתגלים עוד ועוד סודות. המוטו של יחיאל חורב (לפי הסרט), "מה שהיה סוד נשאר סוד", כבר לא לגמרי רלבנטי.

הפעם הנידון הוא תא"ל יצחק יעקב יצה, שבספר זיכרונות התכוון לספר לנו על מה הוא היה אחראי (רמז שתואם את מדיניות העמימות: זה בדרך לאילת). נדמה שרבים מגיבורי הפרשה שלו שמחים לפגוש את המצלמה – במיוחד הדברים אמורים בד"ר רונן ברגמן הלהוט ובחוקר היאחב"ל לשעבר יאיר רגב המתלהב. גם עו"ד יהושע רזניק הזחוח שייך לקבוצה הזו.

בקבוצה השנייה נמצאים אלה שסירבו להגיב – השופטים אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל, שהיו אז היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה. יחד איתם באותה חבורה, ולא נראה לי שזו מחמאה או חברה טובה, נמצא ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) לשעבר, יחיאל חורב. איך אמר עליו ביום פרישתו ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט: "נדמה לי שחיליק לא ממש מאושר מהסיבות לעזיבה שלו, אבל אני רוצה להגיד לך חיליק: גם ממשלת ישראל קצת לא מאושרת מזה שאתה עוזב". דגש על הקצת. גם אזרחי ישראל, למשל, קצת לא מאושרים מזה שאולמרט כבר לא ראש ממשלה. אבל הרבה כן.

ד"ר אבנר כהן ראוי לקבוצה משל עצמו – ישראלי לשעבר שכתב את הספר "ישראל והפצצה", לא קיבל אישור להוציא אותו לאור בארץ, וכעבור מאבק ממושך הוציא כאן ספר מצונזר. את המידע הזה לא שמעתי בסרט של ניר טויב. את הגרעינים האלה פיצחתי לבד. אולי זה לא עבר צנזורה, אולי לא חשבו שזה ראוי לספר ולהסביר למה גם נגד כהן התנהלה חקירה, על ידי אותו רגב נלהב. בכל מקרה, מדובר במידע שעוזר להבין את התמונה המלאה של אלה הנאבקים לפרסם אמת מסוימת לבין אלה המנסים לבלום אותם בקרב מאסף חסר תוחלת.

מרדכי-ואנונו-2 הרי לא יהיה כאן, הן מצד החושף והן מצד עונשי המדינה. הלא כן?

בעיה אחת גדולה יש לי עם הסרט של טויב: תגובת משרד הביטחון הופיעה בסיום כל הקרדיטים, בזמן שרוב רובם של הצופים כבר נטש, והיא גם הופיעה באותיות קטנות למדי המקשות על הקריאה, ובחיי שניסיתי.

כל כמה שמערכת הביטחון אינה תמיד כוס התה שלי, נדמה לי שהיא ראויה לזכות תגובה קצת יותר רצינית מזה. פה זה לא משחק של "אתה לא היית נחמד אליי, אז אני אעניש אותך". כשמדובר בענייני ביטחון מדינה, שני הצדדים צריכים להפגין רצינות, אכפתיות וכבוד, במובן הפשוט ביותר של המילה.