באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

מחוברים, כל יום בערוץ 3

הסדרה הכי מדוברת בימים אלה, לפחות בקרב אנשי תקשורת – מהמודפסת ועד האלקטרונית, דרך הוירטואלית – היא "מחוברים". בכל מקום, מדברים רק על זה. ועל זו. ומנסחים סטטוסים מעורפלים. ושואלים את מי אתה שונא יותר, אם בכלל. ומצטטים. ומתחילים דיונים. וכמובן, איך אפשר בלי הקטע הדוחה שבו שי גולדן עוגב על יעל בר זוהר המופיעה על שער "לאישה", כשהמגזין בידו האחת והסנדביץ' שהכינה אשתו ביד האחרת (בתקשורת אף אחד לא מתרגש שהסנדביץ' מערבב בשר עם חלב, נקניק עם גבינה. כאן מתרגשים רק מדבר אחד: החפצה של אישה).

הדיבור הכי חזק הוא על רן שריג. אחריו בתור גולדן. אחר כך דודו בוסי, בדרך כלל בצירוף המילה "דוחה" (אין לי מושג למה. וכבר כתבתי כאן אחרי הפרק הראשון שהבת שלו היא הכוכבת האמיתית שראויה למצלמה בפני עצמה). אחר כך ישי גרין, שאני דווקא די מחבבת אותו אבל לא את אשתו, ולבסוף הנער לואיס, שלמדתי לחבב אותו בחלוף הזמן והפרקים. הוא נחשב לאכזבה, כי כולם ציפו לחנה ממין זכר. אני לא ציפיתי.

בכל אופן, מה שרציתי לומר – אחרי שראיתי עוד שני פרקים ברצף – הוא שכל העניין הזה מתקיים בעיקר בקרב אנשי התקשורת, כלומר הברנז'ה. הוא לא חוצה כמעט את גבולות תל אביב וגוש דן. ב-HOT מודים בצער – לא לייחוס, לא לציטוט, אבל זה מגיע מלמעלה, מאוד גבוה – שהסדרה לא הביאה להם מנויים חדשים. הם הדיבור החם, אבל זה פחות או יותר הכל. נכון, מאוד מבסוטים שם מהעובדה שהפורמט של "מחוברות" נמכר בפסטיבל מיפ בארה"ב, אבל בשביל זה לא היה צריך לעשות גם את "מחוברים".

ב-yes אולי מבואסים מכך ש"המשרד" ו"אבודים באפריקה" לא יוצרות דיבור חזק (שמעתי ש"אבודים" טובה, צפו בדיקה), ולא נעים להם שכל החבר'ה מהתעשייה מדברים על משהו שאין להם בו חלק. למעשה, זה די מציק להם וברור לכולם שם שצריך לתת פייט. אבל בשורה התחתונה, שורת המנויים הכלל ארצית, "מחוברים" לא מדגדגת להם בכלל.

התיאוריה שלי היא שזה כמו בעיתונות המודפסת – כמעט אף אחד כבר לא עושה מנוי לעיתון בגלל מה שכתוב ומי שכותב, אלא בגלל שמקבלים מחיר יותר זול פלוס רייטינג/פנאי פלוס חינם פלוס כלכליסט/מתנה כלשהי. בכבלים ובלוויין אמנם עוברים מאחד לשני בפחות קלות, אבל המדד הוא ברוב הפעמים עצבים+מחיר. כלומר, ככל שהעצבים עולים, מנסים להוציא מחיר נמוך יותר מהמתחרה. וכידוע, יש רק שני מתחרים (אלא אם אתם מחשיבים את האופציה השלישית של ממיר עם ערוצים בודדים, שזה נניח כמו לקרוא "ישראל היום") - כך שאפשרויות המשחק קטנות למדי.

זה מזכיר לי שביום שנטשתי את HOT, האחראי האזורי ניסה להתגאות בפניי שיש לכבלים למעלה ממיליון לקוחות. הזכרתי לו שעם כל הכבוד, הוא לא עושה עליי רושם. זה לא שלעם ישראל יש יותר מדי אפשרויות בחירה. זה או-או.

או-או זה גם המצב של HOT כרגע: או שמביאים יותר מנויים עם תכנים שווים ממש (נניח ערוץ ספורט כלשהו בחינם), או שנשארים עם מצב מנויים סטטי אבל יוצרים דיבור חזק בברנז'ה בכמעט אפס השקעה כספית. השילוב של השניים, מנויים+דיבור, טרם הוכיח את עצמו. אין צורך להמשיך לנסות.

****

זמן קצר אחרי כתיבת הפוסט בהוט החליטו לא להעלות יותר פרקים של מחוברים לויינט, מתוך מחשבה שאנשים כבר התמכרו ועכשיו יתחילו לשלם. לדעתי זו מחשבה מוטעית, שמתבססת על רעיון הערוץ הפתוח של האח הגדול, שהתחיל ב-10 ימי חינם ואז עבר להיות בתשלום. בעוד שערוץ 20 הבטיח לאנשים שידור חי ומפגש בלתי אמצעי כמעט עם המתמודדים, הפרקים של מחוברים ערוכים מראש, האורך שלהם מוגדר, ואין שום בעיה להוריד אותם מהרשת בכל מיני דרכים. .במילים אחרות, מדובר במהלך שרק יקטין את הדיבור במקרה הרע, או יקרב בין חברים שיבקרו אחד את השני לצפייה משותפת, במקרה הטוב