
הרשת החברתית, באחד מבתי הקולנוע הקרובים לביתכם
המחשבה הראשונה שעלתה במוחי כשסיימתי לצפות בסרט "הרשת החברתית" היתה: מיליארדרית אני כבר לא אהיה. ולא בגלל שצריך לדרוך על אנשים, כלומר על חברים, בדרך להצלחה. אולי גם בגלל זה, אבל בעיקר כי אין לי יכולות תכנות והבנה במחשבים, והרי ברור ששם נמצא הדור הבא של ההמצאות באשר הן.
כבר עשר שנים שהייטק זה להיט, אבל תמיד היו להיטים נוספים לצידו. לאט לאט הם הולכים ונעלמים, והקומוניקציה הופכת לחזות הכל. מחשבים, אינטרנט, מכשירים סלולריים ואפילקציות הם השליטים החדשים. ואני, המקסימום שאני יכולה לעשות זה להיות הצרכנית שלהם. בעצם, אולי אני יכולה לספק את התוכן שלו זקוקה הפלטפורמה, אבל היום כמעט כל אחד יכול לספק תוכן, אז איפה היתרון שלי?
וכאן אנחנו מגיעים למחשבה השנייה והשלישית שעורר בי "הרשת החברתית" - מה הסטרט אפ התוכני שאני יכולה לספק לעולם? ומי יתרגם לי אותו לאנגלית? (יכולה לכתוב לבד, אבל זה יגזול את כל זמני פחות או יותר, ואני גם לא מכירה ביטויים באמריקאית).
אם זה עוד לא ברור - תלכו לראות את "הרשת החברתית". הסרט הזה יצא בזמן אמת, כלומר לא שלוש שנים אחרי שהתופעה כבשה אותנו. פייסבוק הוא הדבר החם ביותר היום, ולא יעזור לאנשי הטוויטר שלא לדבר על אומללי הגוגל באזז. היום אנשים יודעים על החיים שלי יותר מאי פעם, ואני גם מצליחה להגיע ליותר אנשים מאי פעם - בזכות הפייסבוק, ספר הפנים, אבל בלי להיות פנים אל מול פנים, אלא פנים אל מול מחשב.
"הרשת החברתית" הוא הסרט שמסביר איך הכל התחיל, מה היה הקטליזטור של מרק צוקרברג (חברים וירטואליים), ומה הוא איבד בדרך (חברים אמיתיים). ג'סי אייזנברג מגלם אותו לא רע בכלל, במיוחד בקטעים שמציגים את הניתוק החברתי שלו, האוטיזם המסוים שלו. גם ג'סטין טימברלייק עושה יופי של תפקיד (לקראת החצי השני של הסרט) בתור שון פרקר, מייסד נאפסטר והשותף החדש בפייס. תפור עליו המשפט "אני המנכ"ל, כלבה" (רק באנגלית) שהוא מוכר לצוקרברג-אייזנברג.
אהבתי גם את הרעיון שלמכור פרסומות לפייסבוק, בימיה הראשונים של הרשת, היה כמו לסגור מסיבה ב-23:00 בלילה - כל הכיף נגמר מוקדם מדי, מהר מדי. לא שהיום אני אוהבת את הפרסומות שתקועות בדף שלי, אבל אני מבינה שבשלב הזה אי אפשר בלעדיהן.
עוד דבר שאני מבינה הוא שלהיות מתכנת חנון זה משהו שיכול להלהיב רק סטודנטים בהרווארד - אם לשפוט על פי סצנת תחרות המתכנתים של פייסבוק. מצד שני, בלי החנונים האלה, לאן היינו מגיעים? למי היינו מספרים על כל מה שקרה לנו? לשלושה-ארבעה אנשים בטלפון? לקבוצת קוראים אנונימיים בבלוג? (...) והרי לכם סטטוס למחשבה.
הרשת החברתית (The Social Network). ארה"ב 2010. 121 דקות. במאי: תסריטאי: אהרון סורקין (האיש שהביא לנו את "הבית הלבן"). שחקנים: ג'סי אייזנברג, ג'סטין טימברלייק, אנדרו גרפילד (ששיחק בתפקיד הראשי בסרט BOY A שראיתי בניו יורק), רשידה ג'ונס (תפקיד ראשי בסדרה הקצרה אך המעולה NY-LON), רוניי מארה