באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

מחוברים – סיכום עונה, ערוץ 3

אחרי הפרק הראשון של "מחוברים" חטפתי את החלסטרה, הוצאתי אותה פה, ומישהו – אולי רן שריג – פתח עליי פה בחזרה בתגובות.

עכשיו, כשהעונה הסתיימה וגם גרסת הבמאי הוקרנה, אני עדיין חושבת על הסדרה פחות או יותר אותו דבר, אבל המציאות מבחוץ השתנתה לחלוטין. כל הברנז'ה התמכרה לתוכנית הזו בטירוף, התחיל מירוץ מי מראיין את מי איפה, וב"7 לילות" הגדילו לעשות ונתנו לרן שריג לכתוב 3 עמודים על עצמו, בעוד ב"7 ימים" דנה ספקטור כותבת שלושה עמודים על החופשה המשותפת שלהם באמסטרדם, זו שבסיומה צוות של גיא פינס/לאון רוזנברג (סיים שיט דיפרנט פלייסס) עשה לשניים אמבוש מצולם בנתב"ג.

אם יש משהו שלקחתי מהמונולוג הארוך מאוד של שריג, זה את העובדה שהחבר הכי טוב שלו, ישראל ברייט, לא נחשף אפילו בפריים אחד בתוכנית. הביטוי הבנאלי אך הנכון הוא "אמור לי מיהם חבריך". שריג רצה לומר מיהם חבריו, אבל במקום זה הראו אותו רק עם ניר לוי, והיה דיבור עם אדיר מילר, ואולי עוד משהו, אבל את החבר האמיתי לא ראינו – באשמת העריכה.

מה שמביא אותי לעניין שמאחורי החמישייה המסעירה (ואולי צריך להגיד רביעייה, כי הברנז'ה די מתעלמת מלואיס החמוד), ישנם שלושה אנשים מסעירים קצת פחות: דורון צברי, עמי טיר ורם לנדס. הם אלה שהניעו את הגלגלים, והתערבו איפה שצריך, וחיפו על זה במילים יפות בפרק שבו הם התיישבו מול המצלמה והסבירו את שיקולי העריכה, או שאכטות העריכה, תלוי איך מסתכלים על זה ומה מריחים. אבל בעצם היה ברור יש רק אחד ששפך את הדלק למנוע, הוא פריק של דוקו, וקוראים לו צברי.

כש-1,500 שעות מצולמות הופכות ל-20, זה מביא איתו הרבה שיגעון גדלות ושכרון כוח. זה לא סתם "לברוא סיפור", זה לברוא חיים לחמישה אנשים, וללכת עם זה הכי רחוק שאפשר. ככה שאם יש מישהו שצריך להתעצבן עליו אלה לא הצופים, וגם לא הבלוגרים שכותבים ומגיבים, אלא על היוצרים שסידרו לרן שריג, דודו בוסי, ישי גרין וגם קצת שי גולדן – חיים חדשים.

למשל, אחרי הפרק הראשון כתבתי שכל הארבעה "כבר עברו את הגיל שאפשר לסלוח להם" על היותם מחוברים רק לעצמם. בפרק האחרון אימא של רן שריג מטיפה לו שהוא כמו ילד בן 5 שמתעסק רק בכמה הוא אוהב ובכמה אוהבים אותו, ומתעלם מכל השאר. כנראה ששתינו התכוונו בדיוק לאותו דבר, אבל הדברים של האימא הוצאו מהקשרם ואני ההקשר היחיד שיש לי זה מה שאני רואה בטלוויזיה.

הנה עוד משהו שכתבתי אחרי הפרק הראשון, ואני עדיין סגורה עליו, ועכשיו גם עוד הרבה אנשים חושבים כמוני: "הבת של דודו בוסי היא הכוכבת האמיתית. איתה היו צריכים לעשות תוכנית. לוקחת בהליכה את כל הגברים, כולל אבא שלה, המכונה בפיה דיווה". סחתיין עלייך, קימי.

ומה יהיה עכשיו, כשנגמרו המחוברים? למי נמצוץ את הדם? אם להשתמש בהגדרת תשבץ היגיון, אז זו התשובה: הידד לאחד המאורות (3,5).

חדשות מהעתיד: משטרת ישראל נזכרה לעצור את רן שריג לחקירה על שימוש בג'וינטים בזמן נהיגה. כיוון שלבחור אין גיליון הרשעות או עבירות תנועה, וכיוון שהוא כנראה נוהג ככה כבר לא מעט מזמן, לא ברור מה הטעם - מלבד קצת יחצ למשטרה, אחרי הנזק שנגרם לה אתמול על ידי חדשות ערוץ 10. לא שזה מוחק משהו מבחינתי. ההפך הוא הנכון.