הצילו, רביעי 22:05, ערוץ הוט 3
יש מעט סדרות שאני צופה בהן עם כל הלב, וכותבת עליהן מכל הלב. מעל כולן נמצאת "הסופרנוס", ומתחת לה יש מעטות אך איכותיות. "הצילו" היא אחת מהן, למרות שלא הרבה מכירים אותה. אם "הסמויה" צברה לה חבורת אוהדים, "הבית הלבן" הלכה חזק במחלקת ה-DVD, ואפילו "המגן" הגיעה ליודעי הח"ן – הרי ש"הצילו" נמצאת אי שם בתחתית התודעה ולא מצליחה לפרוץ אל המסה של השוליים. לדבר על הקהל הרחב זה בכלל מוגזם.
וזה מוזר, כי בארה"ב הסדרה של דניס לירי דווקא כובשת את הקהל. נתוני הרייטינג גבוהים, יש פרס אמי בארון, יש שבחים מהמבקרים, ולא קשה למצוא מחמאות כמו "האינטנסיביות הרגשית של Rescue Me קורעת את המסך". סוזן סרנדון השתתפה בכמה פרקים, וכך גם מייקל ג'יי פוקס (זה קרה שנתיים אחרי שהוא התראיין אצל לירי, במגזין Interview). גם מריסה טומיי עשתה תפקיד קטן, ואילו טאטום אוניל הצטרפה לצוות באופן כמעט קבוע, כבת למשפחת גאווין האומללה. או כמו שאומר אחד מבני המשפחה: לידנו משפחת ג'קסון נראית ממש נורמלית.
משפחת גאווין היא משפחה של כבאים. או לפחות הייתה כזו, כי רק טומי (לירי) שרד ממנה. יתר השורדים הם שתיינים בני שתיינים, אלימים אך מאוחדים. בעונה הקודמת זה כמעט עלה לטומי בחיים. העונה הוא חוזר לסורו, כלומר לכל ההרס העצמי ולשתי הנשים שמשגעות אותו – ג'נט היפהפייה סטייל התר לוקלייר, ושילה הפורטוגזית העצבנית סטייל מרוקו סכין, או במקרה שלה, מרוקו שריפה (אגב היא שיחקה גם ב"הסמויה", בתפקיד אשתו של מקנולטי).
אחד הדברים שאני אוהבת ב"הצילו" הוא שגם מה שנראה יפה מבחוץ יכול להיות מכוער מאוד מבפנים. טומי הוא גבר בלונדיני שנראה מצוין עם גוף הורס, ג'נט היא חתיכה בלונדינית עם יופי קצת חצוף, וביחד הם היו יכולים להיות הזוג הכי שווה והכי מדהים שכולם מקנאים בו. אבל הבן המשותף שלהם מת בתאונת דרכים, טומי התמכר לטיפה המרה, הכל התפרק – ונוצר בסיס חזק לסדרה.
בעונה השישית, תחנת הכבאים שבה עובד טומי, בדאון טאון מנהטן, נמצאת בסכנת סגירה. הבת שלו הופכת לשתיינית בהתאם למסורת המשפחתית. שום דבר לא ממש הולך לו כמו שצריך, חוץ מחיסול בקבוקי שתייה. הוא ממשיך לראות בדמיונו דמויות מתות מהעבר, במיוחד בן דודו ג'ימי קיף שנהרג ב-11 בספטמבר. איך אמר הפרומו של הסדרה: הוא מציל אותנו, אבל מי יציל אותו. הדבר היחיד שעוד מתפקד אצלו כמו שצריך זה הקשר החזק עם החברים לתחנה. בלי זה בכלל אין בן אדם.
אם עוד לא ראיתם אף פרק של "הצילו", גשו לספריית ה-DVD הקרובה למקום מגוריכם. אולי בהתחלה תרגישו שיש יותר מדי שריפות בשביל מנהטן אחת, ואולי יש יותר מדי האדרה של 343 הכבאים שנהרגו באסון התאומים, אולי המקצוע השרוף הזה זוכה ליותר מדי תהילה – אבל קודם כל זכרו שזו אמריקה, ואחר כך מובטח לכם שתתמכרו.