באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

רצח מוצדק, באחד מערוצי הסרטים

לפני שאני מתחילה, אני רוצה לצטט כאן דברים שנכתבו על הסרט "רצח מוצדק":

"נלוז לחלוטין, בלתי מפותח, כל כך בסיסי וצפוי. עם במאי פחות משעמם, שחקנים שפחות מצפים מהם לגדולות, ועם טיפה יותר חוצפה והקצנה אפשר היה להוציא ממנו משהו יותר אנדרגראונדי שיתגנב מאחורי הגב ויפתיע, ולא יהיה מופת של שאפתנות יתר נטולת כיסוי".

עכשיו אני אגיד משהו על עצמי: דווקא כן הייתי מופתעת בסוף. מבחינתי הסרט הזה לא היה צפוי כמעט בכלל. ומבחינתי, כשרוברט דה נירו ואל פצ'ינו מופיעים בסרט אחד, אי אפשר לדבר על "שאפתנות יתר". אלה דה נירו ופצ'ינו, בן אדם.

יכול להיות שמי שכתב הביקורת הושפע קצת מרגשותיו האישיים. בכל זאת בסרט מעורבים כמה ישראלים – אבי לרנר, בועז דוידזון, לטי גוברמן, שירלי ברנר. סרט הוליוודי עם כל כך יורדים, חייב להיות חרא, הלא כן?

* * *

זה לא שאני חושבת ש"רצח מוצדק" הוא סרט מופת. אני מניחה שהרבה יותר קל להגיד שהרצח מוצדק אבל הסרט לא. בכלל, הרבה פעמים הפריע לי כמה שהוא מנוכר, חסר רגש, לא נותן לנו להתקרב באמת לאף דמות, מעביר סיפור של שרשרת מקרי רצח כאילו זה רשומון אינפורמטיבי, בלי לתקתק לי את הלב וכמעט בלי להפחיד לי את הנשמה. אפילו הסקס נראה ונשמע סתמי להחריד.

אבל כמו שאמרתי, אי אפשר לראות את פצ'ינו ולהישאר אדיש. הוא שחקן מעולה, ואי אפשר לקחת את זה ממנו (לא יודעת למה, אבל בכל פעם שאני רואה אותו אני חושבת על לאונרד כהן). כשהוא משחק דמות שמסתובבת שעם אקדח, זה בכלל עושה לי את זה. גם אם מדובר בשוטר מזדקן שמסתובב עם שותף שמזדקן יותר גרוע ממנו.

מה שמוביל אותי לדה נירו, שנראה פה בעיקר כמו סבא'לה כושל – במיוחד כשהוא לובש מכנסיים בגזרה גבוהה, חולצת משבצות וז'קט "ספורטיבי". גם כשהוא לבוש בטריינינג זה לא נראה יותר טוב. נראה לי שחסכו פה באגף התלבושות. מזל ששידכו לו משפטים כמו "רוב האנשים מכבדים את התג. כולם מכבדים את האקדח".

בגדול, עצם שמו של הסרט, "רצח מוצדק", מסגיר את הקו המוסרי של העלילה – לפעמים צריך להרוג את הרעים או לשלוח אותם לכלא, והחוק לא מאפשר את זה. אז עוזרים קצת לחוק, ו-99% מהאנשים יכולים להמשיך לחיות את חייהם השלווים. ה-1% של הפושעים גם כן לא ישנה את דרכיו יותר מדי, אבל לפחות לזה שלחץ על ההדק תהיה תחושה טובה. לשוטרים המוסריים יהיה קשה עם זה. מי אמר "המגן" / ויק מאקי ולא קיבל.

אז כן, "רצח מוצדק" הוא לא סרט מופת, הוא לא הסרט הגדול שמאחד שוב את שני השחקנים הגדולים וגורם לכולם להתעלף בדיוק כמו שהם רצו. זה לא סרט שיורה בך ממרחק של 50 מטר ופוגע בול. זה סרט שקרב התרנגולים שמתנהל בו, בהשתתפות טורק ורוסטר (הכינויים של צמד השוטרים), לא מסתיים כמו שהיינו רוצים שיהיה. אבל הוא סרט לא רע. הוא סרט עם שני שחקנים טובים, עם כמה ציטוטים טובים, ועם יכולת להפתיע. ואם זה הופך אותי ל"בלתי מפותחת", למי אכפת.

רצח מוצדק (Righteous Kill). ארה"ב 2008. 101 דקות. במאי: ג'ון אבנט. שחקנים: רוברט דה נירו, אל פצ'ינו, 50 סנט (מגלם את ספיידר), קרלה גוגינו (הבחורה מהמז"פ, קארן קורלי), ג'ון לגואיזמו (הבלש סימון פרז. מוכר לנו מ-er), דניאל וולברג (אח של מרק. מגלם את הבלש טד ריילי, השותף של פרז)