באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

לפני שהשטן יידע, באחד מערוצי הסרטים

אתמול, היום ובימים הקרובים אני כנראה אכתוב פה רק על סרטים, כי בעצם אני לא רואה כלום מלבדם ומלבד שידורי החדשות הרציפים על השריפה הענקית והקטלנית בכרמל. בעצם הצפייה שלי היא כזו: טלוויזיה פתוחה על ערוץ 2, מקסימום זפזופ לערוץ 10, והפסקה קלה לצורך סרט. כי קשה לקלוט את כל הזוועה.

אז הסרט של אתמול היה "לפני שהשטן יידע", על משפחה לא מוצלחת שמבצעת פשע לא מוצלח. שום דבר לא מתפקד אצלם, והם מרמים אחד את השני ללא הפסקה. אבא, אימא, שני בנים, אישה אחת, גרושה אחת ונכדה. היחידה שהיא אולי קצת שפויה זו האחות השלישית, אבל בקושי רואים אותה, והמשפט הכי משמעותי שלה הוא "לא דיברתי איתם שלושה שבועות... כי האנק הוא האנק ואנדי הוא אנדי".

האנק ואנדי תכננו שוד. הם הסתבכו איתו. הם הסתבכו עם עצמם. זוגיות היא לא הצד החזק שלהם. לכל אחד יש את הסודות שלו, הסטיות שלו. לאף אחד אין מספיק כסף, למרות שלהורים שלהם יש חנות תכשיטים וזה היה יכול לעזור, לפחות קצת ("זה לא מגדל טראמפ", מציין אנדי באחת הסצנות). אבא שלהם לא איש קל. את אימא היה קל יותר לאהוב. לעזאזל הם בצרות גדולות – אבל כמה נפלא הצרות האלה מצטלמות.

סינדי לומט היה כבר בן 83 כשביים את הסרט הזה, ורואים מייד את השפעות הגיל שלו – במובן הטוב של מילה. כלומר, זה לא סרט כבד ומיושן של אחד לא מעודכן, אלא סרט מהסוג הישן והמוצלח, שבו הבמאי ממש מתאמץ ליצור עניין בעלילה, ושם לב לפרטים, לזוויות ולמשמעויות. זה סרט שבשבילו היה שווה למריסה טומיי להתפשט. שבשבילו היה שווה לפיליפ סימור הופמן להראות את גופו הלבנבן והשמנמן. וזה סרט שגורם לצופה לרוץ לראות את כל האחרים של לומט.

הסרט הזה עמוס סצנות מדויקות ועדינות. אני רוצה לזכור מהן את אלה שהתרחשו אצל סוחר הסמים שנראה כמו הומו צעיר עם חלוקי המשי שלו, והדירה המעוצבת היטב במרומי מגדל היוקרה שמשקיף על מנהטן. שם העולב והכסף נפגשים יחדיו לכדי אומללות מרוכזת נטולת הפרעות.

נראה כאילו ממש לא צריך להסביר מה הקשר של השטן לכל זה, ובכל זאת: שמו של הסרט מוסבר כבר בפתיחה, עם הברכה "שתהיה בגן עדן לפחות חצי שעה לפני שהשטן ידע שאתה מת". בעלילה הזו אף אחד לא נמצא בגן עדן אפילו חמש דקות. רק גיהינום יש להם אלה. וזה מה שהופך את "לפני שהשטן יידע" להרבה יותר מעניין.

הטריוויה הכי משמעותית: בתסריט המקורי האנק ואדי לא היו אחים. לומט שינה את זה כדי להעצים את העלילה. בנוסף, לאנדי ולג'ינה היתה ילדה, ולומט העיף אותה מהתסריט. שתי החלטות חכמות ומדויקות.

הטריוויה הכי נחמדה: סימור הופמן, הוק וטומיי, שלושת השחקנים הראשיים בסרט, הם חברים טובים זה שנים.

לפני שהשטן יידע. ארה"ב, 2007. 117 דקות. במאי: סידני לומט. שחקנים: איתן הוק, פיליפ סימור הופמן, אלברט פיני, מריסה טומיי, רוזמרי האריס, מייקל שנון, אמי ריאן