באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

האח הגדול, שבת 21:00, ערוץ 2

1

יותר מהכל, בית אח הגדול הזכיר לי אתמול בית כלא. אנשים רק נכנסים אליו, וכבר מחפשים את אלוהים. פתאום לקרוא בתנ"ך מאוד חשוב להם, פתאום הם מניחים תפילין כל בוקר. למה? כי ככה יותר קל להם. גם עם עצם הרעיון של הגעתם למקום הסגור, וגם כי זה עוזר להעביר את הזמן כשאין מה לעשות.

כצופה מהצד, חשתי סוג של כפייה דתית. ושמחתי שפרידה לא אפשרה אותה. מצד שני: כמו שעתי (?) אמר, קריאת ספר ציבורי בשירותים זה דבר מגעיל, ולא משנה איזה ספר זה.

2

הארובה המרופדת - הברקת העונה. היא היא, ולא ההאט-טאב. מה יותר מחמם ומנחם משיחה בתוך מאהל בידואי משודרג ומפנק? מה מספק יותר רגעים מרגשים? רק הבכי של עתי יכול להתחרות בזה.

3

סיון שעפה? עיניים יפות ותו לא. אין לי מושג בשביל מה היה צריך לסדר לה מיני משימה. אפשר היה פשוט להעיף וגמרנו. המודחת הבאה שלי: ליאם.

למה? בגלל השיחה האומללה שהיא עשתה לאחת התאומות, כדי להסביר שהיא מתאימה את השפה שלה למי שנמצא בפניה, ולפרוש את אסטרטגיית המילים האקלקטית שלה (אני צנצנת אם רינת/שירן יודעת מה זה אקלקטי). וכאילו לא מספיק זה, היא גם בחנה את רמת ההשכלה של רינת/שירן ואמרה שהיא גם זקוקה לאחות - מה שגרם לאהבלה הקטנה לחשוב שהיא מתכוונת לאחות אמיתית שתהיה איתה בבית, בעוד שהיא התכוונה לאיחוי קרעים.

אז אחרי כל הפגנת החוכמה המרתקת הזו, עדיף לה לגברת ליאם שתחזור להיות עם אנשים "כמוה", בסביבתה הטבעית.

4

ציטוט הפרק: "פרידה, בא לי להתחתן איתך, אבל את מבוגרת לי מדי. וגם את לסבית" (אלעד הילד המיוחד לפרידה שמאמינה שקריאת ספר בשירותים היא פיקוח נפש). רמות הביזאר שהעונה הזו מגיעה אליהן, עולות על כל דמיון.

* על "פלפלים צהובים" - בשבוע הבא.