באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

ארץ נהדרת, שישי 21:30, ערוץ 2

"ארץ נהדרת" של אתמול היתה הרבה יותר טובה מהשבוע שעבר. יותר מצחיקה, יותר מדויקת, יותר אקטואלית. פחות מתלבטת, ויותר דומה לעצמה. פחות בודקת, ויותר עם ביטחון עצמי.

אבל למרות שמרובה נהניתי, משהו אחד הפריע לי. תקראו לי פוריטנית מיושנת, אבל בעיניי יש גבול כמה אפשר להשפיל את משה קצב. החיקוי של אלי פיניש מעולה, הטקסטים היו טובים, ואפילו את השיר עם חנן גולדבלט והרב מרדכי אלון אני מוכנה להעביר, למרות שאלון לא הורשע ואפילו לא נשפט.

אבל החלק שבו הראו תמונות אמיתיות של קצב כשר תחבורה, שר תיירות ונשיא המדינה, ובכולן כביכול הפשיטו לו את המכנסיים ואז טשטשו את הפרונט – זה כבר היה מוגזם. במיוחד בתמונה כנשיא המדינה שבה הוא מדליק עם גברת כלשהי משואה ביום העצמאות. זה אירוע מכובד, וגם אם אנחנו יודעים היום שהנשיא לא היה מכובד, אין צורך להוזיל את המעמד עוד יותר, שלא לדבר על לבייש את הגברת.

לא חסר כישרון ב"ארץ נהדרת", והשאלה היא רק לאן מנתבים אותו. חבל שאתמול היתה התפלקות כזו. ואם זו לא התפלקות, אלא היו ישיבות בנושא, חבל שכך הכריעו. כי שקלתי לכתוב פה שמי שלא ראה את התוכנית, שיעבור מפה היישר למאקו, ויראה אותה מההתחלה ועד הקטע עם הכתב הספרדי. אבל הקטע הזה קלקל את הכוונות.

בקטנה – לא אהבתי גם את הכתב הספרדי, שאיתו הסתובב יובל סמו. שוב, תקראו לי פוריטנית מיושנת, אבל קטע שבו מעודדים ישראלים לשקר כי "מה אכפת לך, הוא במילא לא מבין כלום", נראה לי נכלולי. אם אתם רוצים לעשות משהו עם אנשים, ונראה לכם שבלי עידוד לשקרים זה לא יצחיק, אז תדעו לכם שגם ככה זה לא מצחיק.

בקטנה 2 – טל פרידמן בתפקידים נשיים זה כמעט תמיד להיט. ומתנחלת דתייה זה גם לוהט.