באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

לקראת שידור: אפיזודס, שלישי 21:55, יס קומדי

עבר הרבה זמן מאז שמט לה בלנק כיכב בטלוויזיה, וזה היה כזכור בסדרה שאמורה להיות מצחיקה, הספין-אוף של "חברים" שנקראה בפשטות "ג'ואי". עכשיו הוא אחד משלושת השחקנים המובילים את "אפיזודס" (היה כל כך קשה למצוא תרגום לעברית?), סדרה בריטית-אמריקאית שבה הוא מגלם את עצמו. זה יותר טוב ממה שזה אולי נשמע. בעיקר כי הוא לא ג'ואי, אלא אדם קצת יותר אינטליגנטי. אבל רק קצת.

מה שיפה הוא, שגם בסדרה לה בלנק מחפש את הסדרה שתחזיר אותו לתודעה בצורה רצינית, ש"אי אפשר יהיה לצחוק עליה בטוק שואוז". הוא כבר בן 44, מאפיר, אולי טיפה רופס, בכל אופן לא מסתיר את הגיל, ובכל זאת נראה טוב. האינטראקציה העיקרית שלו בסדרה היא עם זוג תסריטאים בריטים שהוטסו ללוס אנג'לס, ושוכנו בווילה מהממת ששימשה אתר צילומים של כמה סדרות ריאליטי. במפגשים המשולשים בוורלי הצדקנית רוצה לתלוש לעצמה וגם לו את השערות (ואחר כך לא מסוגלת להזיז את עיניה מאיבר אחר בגוף שלו), ואילו שון, הילדותי ככל הגברים, הולך כעיוור אחרי לה בלנק. דווקא אשתו העיוורת של המעסיק שלהם, רואה הרבה יותר טוב את המציאות.

הסדרה כוללת אזכורים רבים לעברו של לה בלנק ב"חברים". בפרק האחרון למשל, הוא ניסה לשכנע את התסריטאים להפוך את הדמות של הספרנית לסטרייטית – כדי שיהיה עניין לאורך זמן. בבריטניה עונה נמשכת 6 פרקים, אבל בארה"ב היא נמשכת 24 פרקים. ל"חברים" היו 236 פרקים, מה היה קורה עם רוס ורייצ'ל לו היא היתה לסבית? איך המתח המיני היה מחזיק כל כך הרבה זמן? איך אפשר היה לסקרן את הצופים?

סביר להניח שאם הסדרה הייתה שייכת לאחת הרשתות הגדולות, הבוסים הגדולים בחיים לא היו מרשים לפרגן ככה ל"חברים" של NBC. אבל מכיוון שמדובר ברשת הכבלים ShowTime (בשיתוף BBC), דיוויד קריין שהוא מיוצרי "חברים", קיבל את האישור. אגב, שותפו לסדרה הנוכחית הוא התסריטאי של "משתגעים מאהבה", ג'פרי קלאריק. ביחד הם יצרו סדרה שנותנת הצצה לאחורי הקלעים של תעשיית הטלוויזיה המזויפת, החנפנית, המתעתעת, הדוחה והמרתיעה, תלוי באיזו דקה בדיוק בודקים אותה.

התעשייה הזו אולי לא משהו, אבל הסדרה דווקא כן. הערב ישודר הפרק הרביעי, ואם פספסתם את הראשונים, תוכלו למצוא אותם ב-VOD של יס או באתר האינטרנט של החברה. אגב, כבר בפרק הראשון מגלים לנו איך זה ייגמר, אבל זה ממש לא פוגם בהנאת הצפייה. לפחות לא בזו של הפרקים הראשונים - בסך הכל יש שבעה פרקים, ממש כנהוג בבריטניה. אולי זה קשור לעובדה שלמרות שעלילת הסדרה מתרחשת בלוס אנג'לס, היא צולמה כולה בבריטניה (ושודרה במקביל בארה"ב ובבריטניה). אבל הכי חשוב: עונה שנייה כבר הוזמנה.

טריוויה מעניינת, באדיבות yes: הסדרה יצרה באזז בקרב כותבי טלוויזיה, במיוחד כאלו שנכוו מהתעשייה. כך למשל סטיבן מופט, שהסיטקום הבריטי שלו "זיווגים" זכה לאדפטציה אמריקאית זוועתית, טען שהסדרה היא "תזכורת כואבת" לחוויותיו, ושהסיטואציות המוגזמות הן עדינות בהשוואה למה שעבר. בטוויטר שלו הוא שאל שאלה רטורית: האם אפיזודס היא סדרה קומית או סדרה דוקומנטרית?

חבל שאי אפשר לשאול את אדיר מילר על הניסיון שלו עם רשת פוקס האמריקאית – למיטב ידיעתי, הוא אפילו לא קיבל את הצ'אנס להיות מעורב בכתיבת התסריט האמריקאי של "רמזור".