באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

קשה על הבוקר, באחד מבתי הקולנוע

לא מזמן, אורלי (וילנאי) וגיא (מרוז) התחילו להגיש את תוכנית הבוקר של ערוץ 10. שני אנשים רציניים, מה יש להם לעשות במשבצת שבישראל נחשבת למשבצת לייט, קוצי-מוצי והולכים? איך הם יסתדרו עם הקלילות הזו, כשידוע שהם מעדיפים להתרכז בעניינים רציניים?

בארה"ב, מכורת תוכניות הבוקר, זה עובד אחרת לגמרי. כן, גם שם יש קצת שטויות, אבל זו בהחלט במה מכובדת, מקובלת נחשבת ונצפית. וכולם יודעים את זה. אתן דוגמה: לפני שלוש שנים הייתי בניו יורק. זפזפתי בין כל תוכניות הבוקר. בכל הנחשבות, אשת הנשיא דאז, לורה בוש, והבת שלה, התארחו. עוד דוגמה: ביום כדור הארץ, אדוארד נורטון השתתף באייטם והסביר על התחום הירוק שכל כך חשוב לו. אצלנו מגיעים רק פוליטיקאים זניחים וטאלנטים שהערוץ הכריח אותם.

אולי בגלל זה, אורלי וגיא השיקו את התוכנית שלהם באירוע שכלל את הקרנת הסרט "קשה על הבוקר" – מאחורי הקלעים של תוכנית בוקר שמשודרת בכל ארה"ב. אולי לא מאוד נחשבת ביחס לסיקור אירועים מהשטח בתוכנית חדשות או תחקירים, אבל בהחלט מקום ספוג אגואים. ובחורה אחת שחלום חייה הוא להפיק את הדבר הזה.

בקי פולר (רייצ'ל מקאדמס המקסימה), זו הבחורה, יודעת שכרגע התוכנית כושלת, אבל מה שחשוב לה זה שהיא משודרת ברשת ארצית. היא תתחנן למייק פומרוי (הריסון פורד), עיתונאי שטח שחי על תהילת העבר, שיבוא לעבוד אצלה בלי פרצוף חמוץ. היא תביא כל גימיק ותרדוף אחרי כל ראפר כדי להצליח להעלות את הרייטינג, רגע לפני שמעיפים את כולם הביתה. היא פשוט מאמינה שתוכל לשנות את דעתם של הקודקודים, אם הם רק יראו את השיפור שהיא משיגה.

כמה הירואי, כמה אמריקני. יש לך חלום, צא והגשם אותו, כי פה אנחנו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וכשתצליח מישהו מהמתחרים כבר ינסה לחטוף אותך ולפתות אותך בהרבה כסף.

"קשה על הבוקר", קצת כמו תוכניות בוקר, הוא סרט חמוד ודבילי שלא נשאר איתך דקה אחר כך, אבל מעביר לך שעתיים בכיף. רייצ'ל מקאדמס מתוקה, והריסון פורד ודיאן קיטון מגלמים מצוין את האגואים הנפוחים – אחרי הכל, הם ממש יכולים להתחבר לתפקיד. שניהם שחקנים שהתרגלו לגלם תפקידים רציניים, במיוחד פורד. הם היו בחזית העשייה ההוליוודית. והיום? אומרים תודה על האפשרות להשתתף בסרט לייט, ומקווים שהוא יצליח. בשביל הריסון זו הזדמנות לבדוק אם הוא יכול להצחיק (יכול).

במידה מסוימת יש פה גם סיפור עם הבמאי – רוברט מיטשל הוא האיש שביים את "נוטינג היל", אחד הסרטים הכי מקסימים שנעשו ever. מאז הוא לא עשה שומדבר שזכה לדיבור חזק. הוא נדחק לצד, לסרטים שמעמדם שווה לתוכנית בוקר כושלת. בסרט הזה הוא מתאמץ לפחות כמו הגיבורה שלו – מתאמץ להביא את השחקנים הנכונים, להוציא את המיטב מהתסריט, להתרומם הכי גבוה שהוא יכול במגבלות. התוצאה אמנם לא תישאר איתנו לדורות ולא תהפוך ל"נוטינג היל" הבא, אבל אפשר להעריך את המאמץ.

ועכשיו, לא נותר לי אלא לתהות: למה לסרט אמריקני קוראים על שם שיר של הלהקה הבריטית אואזיס?

בקטנה: מישהו הגדיר את רייצ'ל מקאדמס כמולי רינגוולד של דור האינטרנט. אני מוכנה לחתום על ההגדרה הזו. מישהו אחר טען שבהוליווד מנסים לפרגן לאישה העובדת. זו כבר נראית לי אמירה דבילית.

קשה על הבוקר (what's the story morning glory), ארה"ב 2010. 107 דקות. במאי: רוברט מיטשל: שחקנים: רייצ'ל מקאדמס, הריסון פורד, דיאן קיטון, ג'ף גולדבלום