באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

כוכב נולד 9 – מבחן הקהל, שבת 21:00, ערוץ 2

הנה אני חוזרת ל"כוכב נולד" אחרי כמה תוכניות בלי. במילא אין לנו נציגה באירוויזיון, אז מה אכפת לי מה הולך שם. אם כבר תחרות שירים, אז שיהיה בעברית, משלנו. ובכל זאת, למרות שכ"נ היא משלנו, יש בה משהו חדש שאני לא מכירה: מבחן הקהל. המבחן הזה הוא בעצם הופעה באודיטוריום חיפה. בשנה שעברה ירושלים היתה על המפה, הפעם נדדו צפונה. ההופעה מגיעה אחרי בלוג מצולם סטייל "מחוברות" ומשעמם באותה מידה, למרות שמאוד השתדלו בעריכה.

מה עוד השתנה מאז הפעם האחרונה? לא הרבה. מספיק לראות מה אומרים השופטים על המועמדים, כדי להבין שקצת נגמרו להם המילים. הנה צדי צרפתי על אורטל אדרי: "זמרת אחרת עם המום כוח ויכולות קוליות שאנחנו לא מכירים פה". מרגול: "תשתדלי להקטין קצת, תפגיזי ברגעים" (כלומר לא תמיד). מירי מסיקה: "את כל כך מוחלטת ועצומה. לא הייתי עושה כלום ממה שאת עושה, ו-yet זה פשוט מדהים" (בתרגום כתבו "עדיין", כלומר זה מוקלט וגם מקפידים על העברית). ומסכם יאיר ניצני: "זה לא היה טוב. זה היה מעולה". לפחות הוא צודק.

רותם כהן שר את "אהובתי". קשה להתחרות ביובל בנאי, אז רותם מנסה להציע ורסיה משלו. להגיד שעשה לי את זה? לא ממש. גם מרגול חשבה שהביצוע יבש וכוחני וצעקני מדי. מירי מסיקה מעצבנת עם "אלוהים ישמור איזה זמר אתה". יאיר ניצני הופתע מהשקשוק של השיר לכיוון לא צפוי אבל חושב שמדובר בזמר טוב מאוד. אני רושמת לעצמי שכנראה פספסתי משהו– מחיר שמשלמים כשלא צופים בתוכניות הקודמות.

אחר כך דודי מחסל את "פחות אבל כואב" של יהודה פוליקר הנהדר. יש לו אמנם את החספוס של הרוקיסט, הוא יודע להלהיב את הקהל והוא גם יודע לנגן ביותר מכלי אחד (גיטרה ומפוחית), אבל זה עדיין כואב מה שהוא עושה לשיר הזה. גם צדי חושב כמוני, אבל לא נעים לו אז הוא מסכם במשפט הסתום "בסך הכל אתה שייך לזה".

תמר יהלומי שרה את "היא לא יודעת מה עובר עליי" של שלמה ארצי בגרסה הנשית, כלומר הוא לא יודע. מי? היא לא מגלה, אבל "זה בתחום האהבה". כלומר בתחום הבנאלי. מבחינת הופעה, אי אפשר היה לא לשים לב שהסטייליסטית של התוכנית עדיין לא נכנסה לפעולה. תמר נראית פשוטה, פשוטה מדי אפילו, אבל שרה חזק רוב הזמן. חזק במובן הטוב של המילה. סופסוף אחת שבאמת הייתי רוצה שתמשיך לכל אורך העונה, אפילו שהיא רק בת 16. גם צדי רוצה אותה בנבחרת. וניצני אומר: יש בך משהו נבון שאני מאוד אוהב. יאללה חתמתי.

לירון רמתי בוחר ב"עופרה" של מוטי פליישר, שמעניין אותו יותר מלהגיד "אוהב, אהבתי, כואב לי, מר לי". משמח לשמוע שזה ככה, רק שלא יגמור בסוף עם שירים מפגרים כמו עומר אדם (ראיתם את הכתבה ב"אולפן שישי"?). אהבתי את הביצוע, שצביקה הדר כינה סן רמו, אבל מרגול עדיין לא מתעלפת. מבחינתה הוא מחקה את אייל גולן ואת זוהר ארגוב, "חסר לי רק שיחקה אותי וזה סוף". מירי מסיקה: זמר וקהל זה כמו דייט, אתה שעושה לי את זה או שלא, ולי זה עושה. ניצני צודק: יש לו את כל המניירות והלהטוטים והגינונים, ולכן מעניין לאן זה ילך.

משי חזיזה משדרות בוחרת בשיר של שירי מימון. זו אולי גאווה לאנשים של "כוכב נולד", ששיר של "בוגרת" שלהם נבחר, אבל בעיניי זו בחירה גרועה. ובאמת השופטים דיברו על כמה היא מתוקה ויפה אבל לא על השירה שלה, עד שבא יאיר ניצני ואמר את האמת בפנים: זו שירה ילדותית, וזה לא מספיק מעניין. אפילו אימא שלה חשבה שזה לא מוצלח. אבל ממתי אימהות זה פקטור. ניצני זה פקטור.

ורד מושקובסקי נותנת גרסה ל"האומנם" של חוה אלברשטיין. קשה להפתיע אחרי ששלומי סרנגה הפתיע בביצוע מהמם, ואכן היא לא מפתיעה – אבל היא כן נותנת ביצוע טוב. צדי קורא לו "קצת בעייתי, לא מדויק, לחוץ, קשה", בקיצור שמר בשבילה את כל האנטי שלו. גם מרגול שמרה את ה"מגובב, דרדלה" במיוחד בשבילה. מזל שמירי גילתה אצלה משהו חדש, ומתעקשת שהמשהו הזה אינו זיופים. וניצני מתאכזב שלא הגיע בביצוע הזה שום דבר חדש. מעניין אם הוא ציפה לטוויסט סטייל סרנגה, למרות שלדעתי דבר כזה מגיע פעם בעשור.

ואחרון חביב, יוסי אשר. בחור חמוד אבל בחירה מוזרה – שיר שסבתא אוהבת, "אל תשלכיני לעת זקנה" של אביהו מדינה. שיר קלאסי למתמודדים דתיים. אפשר היה לוותר על הקלאסיקה הזו. כי גם אם אשר יפה, והוא שר מאוד יפה, יותר מסקרן לשמוע אותו שר שיר רוק סטייל "איפה הילד" או "כנסיית השכל". זה כאילו הוא אומר לעצמו: גם אם לא אעבור, לפחות ריציתי את סבתא. צדי, המכונה בימינו צדקו, חושב שאשר נתן ביצוע קולי נפלא גם פנימית, גם רגשית, לא שאני יודעת מה ההבדל, וסיכם "מבחינתי זה הביצוע הטוב ביותר של הערב". המחמאות המשיכו ליפול עליו מהשולחן המרובע.

ועכשיו – דירוג השופטים, ודירוג הקהל באולם. השופטים תמימי דעים לגבי השורה התחתונה: ורד ומשי צריכות לעוף. על המקומות הראשונים יש פחות הסכמה. לא מספרים לנו מי המקום הראשון המשוקלל של השופטים, אלא ישר עוברים ל"מעטפת ההצבעות", כנראה כי צריך לחסוך בזמן, כי כל הפרוצדורה משעממת, וכי ברור שרותם ויוסי יעברו לשלב הבא.

מועמדים להדחה – דודי, ורד ומשי. כל אחד מהם צריך לשיר עוד סולו. הזדמנות נוספת לשכנע אותנו. עוד מסחטת דמעות באדיבות משי. דודי בוחר טוב יותר, "אחרי 20 שנה" של שמוליק קראוס. שר יפה אבל עושה פרצוף אלירז שדה עצוב. שילוב מוזר. משי בוחרת את "אצלך בעולם", אחד השירים המדהימים ביותר של מאיר בנאי. והיא שרה יפה, באמת. אבל זה לא מספיק. ורד שרה שיר משלה, בנוסח "אם ארצה אני אגיע, אם ארצה אני אופיע", שזה, בדרכה העדינה, לעשות "נה" לשופטים. וזה כל מה שיש לה לעשות, כי מסחטת הדמעות היא שתמשיך ל"נבחרת" הזמרים של העונה התשיעית. אם דברים כאלה עובדים על שלום חנוך, מי אנחנו שנגיד אחרת.