באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

היכל התהילה, כל יום כל הזמן, ערוץ 24

לפני כמה ימים עינת ארליך התראיינה בתוכנית בוקר, וסיפרה בהדרת כבוד על תוכנית שהיא עומדת להנחות כל יום בין שש לשמונה, ובה זמרים "מהשורה הראשונה" יופיעו ויתחרו על לב הצופים. היא הציגה את זה כאילו מדובר בחומר גוטה-גוטה, אבל איכשהו לא נפלתי לפח שלה עד אתמול. כלומר, אתמול היה לי קצת זמן פנוי והחלטתי לבדוק מה בדיוק מנסים לעשות בערוץ 24.

ובכן, לקחו בערך עשרה זמרים ושמו אותם בווילה של האח הגדול, רק עם ריהוט יותר פושטי ובלי יחסי ציבור, שומדבר שמתקרב למה שקרה ב"אח הגדול". למעשה, "היכל התהילה" הוא פורמט קצת מעליב, כי אין בו שום תהילה ושום ערוץ 2. זה נראה כאילו בפגישות השכנוע להשתתף, אמרו לזמרים "אתם אפילו לא קורין אלאל. אתם פשוט לא מספיק טובים לאח הגדול VIP.

"אבל אל דאגה: יש לנו משהו בדיוק לאנשים כמוכם. הרבה תשומת לב כמו שלא קבלתם מזמן, מצלמות רק בשעות הערות ואפילו לא בשעות ההתעוררות, ואפילו הזדמנות לעלות על במה מדי ערב, משהו שמזמן לא קרה לכם. כמה צופים יהיו לזה, אתם שואלים? עזבו, גם 2% זה יותר ממה שאתם עושים בשנים האחרונות".

והנה, הם הלכו על זה. משלוש סיבות: הראשונה, כי מה כבר היה להם לעשות. השנייה, בכל זאת משלמים פה. והשלישית, יש הזדמנות לשיר כמה שרוצים.

הם באמת שרים, שלא יהיו טעויות. היו צריכים לקרוא לתוכנית הזו "לא נפסיק לשיר".

אלה נקלטו לי בעין ובאוזן: אבי ביטר בחיבור טוב ומפתיע עם איגי וקסמן, אבל גם עם אילנה אביטל. ריכולים על דפנה ארמוני, שמסתובבת קצת לבד, לא שייכת לאף חבורה. אבי טולדנו, שעדיין נראה צעיר מגילו, מקסים את אריק סיני ורוחמה רז עם סיפורים משנת 87'. 1987. בשלב מסוים רוחמה הולכת לישון. את ארי סיני, כך נדמה, קל יותר להקסים. גם לאדם הוא הקשיב יפה, בלי קשר לתוכן. סיני גם שואל שאלות טובות, מעניינות, שהמשיב לא יכול לברוח ולא למרוח.

אבל אין ספק: אדם הוא הפייבוריט שלי. נראה אדם מקסים, פתוח, עושה שמח. וגם נותן ביצוע מקסים ל"מצטער" שכתבה רחל שפירא והלחין יזהר אשדות (את ניצבת כמסומרת, ופנייך המומות, / כשדרכתי ללא צורך על מקום רגיש מאוד, / והרגשתי את הדופק, שמכאיב לך ברקה, / וליבי יצא אלייך כשאיבדתי שליטה / טו טו טו טו...). אחר כך הוא קצת מתבזה בביצועים מוזרים עם איגי וקסמן. התחשק לי לצעוק למסך: בן אדם, היא לא בליגה שלך.

להגיד לכם שבגלל אדם אמשיך לצפות? נו, מוגזם. להגיד שאני לא עוצרת את עצמי מלדבר על מחוזות הפאתט, כי אני נזהרת בכבודם של אנשים? נו, קשה. כי זה יופי שכולם שרים, משקיעים מאוד בלקדם את עצמם וההנאה היא לאוזני הצופים, אבל ריאליטי בלי שום אנרגיות של אקשן ומריבות, זה ריאליטי פארש. שורה תחתונה: בינתיים, הדבר היחיד המשותף בין "היכל התהילה" ל"אח הגדול", זו כמות הסיגריות שהמשתתפים מעשנים.