באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

כשתפגשי זר גבוה ומסתורי, יס מקס מוביז

בשנים האחרונות, בכל פעם שיוצא לאקרנים סרט חדש של וודי אלן, מייד עולה השאלה - האם זה הסרט שבו הוא חוזר לעצמו. האם זה ה-סרט שחייבים לראות. האם זה הסרט שבו שוב נזכה לשיאים האינטלקטואליים, לסיפור החזק, לדיוק הזה שיש ב"ימי הרדיו", "הרומן שלי עם אנני" ואחרים.

רק עולה השאלה, וכבר צצים אלה שנהנים לומר: לא, לא, לא. לא הפעם. סקרלט ג'והנסון לעולם לא תחליף את דיאן קיטון. לא שהיא לא איכותית, אבל היא מז'אנר אחר בכלל.

אני, לעומת זאת, נהניתי גם מ"ויקי כריסטינה ברצלונה", גם מ"סקופ" וגם מ"נקודת מפגש". לא מעניין אותי לצפות מוודי אלן שיסתובב סביב אותה משבצת כל החיים. אני בטוחה שגם אותו זה כבר לא ממש מעניין.

מ"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", שראיתי זה עתה - ושכמו כמה מסרטיו האחרונים של אלן, מתרחש בלונדון - אני לוקחת בעיקר משפט אחד: "לפעמים אשליות טובות יותר מתרופות". זה סרט עמוס בדמויות וביחסים, וזה דווקא וודי אלני קלאסי. בתעשייה שבה הפריים שייך לצעירים, אלן מתעקש לתת מקום לשני דורות - בני ה-30 ובני ה-60. נתחיל עם הזוג שמתגרש אחרי 40 שנה, כי הבעל עובר את המשבר הקלאסי שבו הוא מסתכל על החורבה שישנה לצידו במיטה ולא מוכן לקבל את העובדה שככה החיים יסתיימו. אז הוא הופך לפתטי ברמות, ומתאהב בנערת ליווי, עד לרמה שהוא מתחתן איתה.

גרושתו היא קוקו אמיתית, שהולכת למתקשרת שרואה את העתיד, כי אצלה העתיד מאוד ורוד (ורוד עבור הגרושה, לא עבור אנשים שהיא לא אוהבת). הבת שלה עובדת בגלריה, ומאוהבת בבוס שלא ממש מראה התעניינות. בעלה הוא סופר של ספר אחד, שכבר שנים עובד על הספר השני ובינתיים חי על חשבונה ועל חשבון אימא שלה. מעבר לחלון מתגוררת בחורה שלובשת רק אדום ועושה דוקטורט במוזיקולוגיה. היא הסדין האדום של הזוג האומלל.

הלוואי והייתי יכולה להגיד על אחד השחקנים שהוא הכי מוצלח, אבל לא נראה לי שמישהו מהם קיבל מספיק זמן מסך בשביל זה. אנתוני הופקינס מפתיע קצת בתפקיד הגבר המזדקן החנאג' והפתטי (לא נשכח את סצנת הויאגרה), דמות שרחוקה מאוד מדמויות אחרות שהוא גילם לאורך הקריירה שלו. אנטוניו בנדראס, הבוס מהגלריה, לא מתרומם מעבר לתפקיד השרמנטי עם המבטא. לנעמי ווטס כבר היו תפקידים מוצלחים יותר מזה של סאלי, הבת הגלריסטית השואפת לעצמאות אך נותרת רחוקה ממנה. למעשה, אף אחד לא מצליח להאפיל על אלן, למרות שהוא כלל אינו מופיע על המסך.

דמות המספר בסרט מתריעה בהתחלה ומזכירה בסוף, כי למרות שנדמה שהחיים סוערים ומלאי דרמות, בסופו של דבר כל זה חסר פשר. כזה הוא בדיוק סיומו של הסרט - אין שום הכרעה, אין סגירת מעגלים, אין הפי אנד, כל אחד צריך לכתוב את הסוף בעצמו. בהתחשב בכך שסאלי היא הדמות הכי קרובה אליי, בגיל ובסיטואציה, מדובר בסוף מדכא מאוד. סרט וודי אלני קלאסי, כבר אמרתי?

כשתפגשי זר גבוה ומסתורי (You Will Meet a Tall Dark Stranger). ארה"ב/ספרד 2010. 98 דקות. במאי: וודי אלן. שחקנים: נעמי ווטס, ג'וש ברולין, אנתוני הופקינס, אנטוניו בנדרס, פרידה פינטו, ג'מה ג'ונס, לוסי פונץ

* בשוליים - כמו בכל הסרטים האחרונים של אלן, מאוד כיף להסתכל על התמונות מהסרט, כי הן מספרות סיפור בעצמן. הנה: