באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

על הזוג מורגן שמעתם?, באחד מערוצי הסרטים

נניח שהייתי נשואה. ונניח שזה לא היה הולך, לא משנה מאיזו סיבה. והייתי נפרדת מבעלי, אבל עדיין לא גרושה רשמית. והוא היה מנסה לשכנע אותי לחזור אליו, ובדיוק בסוף השכנוע הלא מוצלח, כשאנחנו כבר ברחוב, אנחנו מוצאים עצמנו עדים לרצח.

בלי שנרצה, אנחנו שוב שניים. ולא שניים בבית שהיה שלנו, ועכשיו הוא רק שלי, אלא שניים בתוכנית להגנת עדים. אי שם מי יודע איפה. מה, לא ננסה לנהוג אחד בשנייה בכבוד ליד אנשים אחרים, וכשנהיה לבד נחזור לריב את אותם ריבים מטופשים או עקרוניים, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה?

זה בדיוק מה שקורה בסרט "על הזוג מורגן שמעתם?", שעושה את החיבור הבלתי הגיוני בעליל בין יו גרנט (אדון מוכר ספרים חננה מנוטינג היל) לבין שרה ג'סיקה פרקר (לנצח קארי ברדשאו ממנהטן). יותר הגיוני לחשוב שמריל ופול גרושים כי הם התחתנו כשהיו שיכורים, מאשר שיש להם חלומות משותפים.

אבל למרות החיבור הקציצתי הזה, בסוף יוצא סרט מצחיק. אם לא מחפשים אמינות גבוהה, ומתעלמים מקלישאות, ומדמיינים שליו גרנט יש ראש של דב, וששרה ג'סיקה פרקר משתמשת בספריי-דובים כדי לטפח את השיער שלה, יש סיכוי ליהנות.

אתם אולי מכירים את התחושה הזו של: יאללה, נזרום, ניהנה, זה לא ברטולוצ'י פה. וחוץ מזה הדרומיים האלה בוויאיומינג, הם משהו מיוחד. קונים רובים כמו שניו יורקי קונה קפה בסטארבקס. אבל זה לא רק הרובים, הכל אצלם בסיטונות ובזול. איפה אצלנו יש כזה? בשוק רמלה לוד? בקיצור – ההנאה מהסרט היא כבר מעבר לדבר עצמו. היא כבר בחיפוש אחרי הדברים הקטנים של החיים.

יש מקרים שבהם זה אבוד. למשל בעלילת המשנה, שבה העוזרים האישיים של מריל ופול מנסים לתמרן את הלו"ז ולסבן את הלקוחות, כדי שהכל ילך כמו שצריך עד שהבוסים שלהם יחזרו מאי שם. אבל מכיוון שקלישאות הן קומודוטי בסרט הזה, די ברור לאן זה באמת הולך.

בשורה התחתונה, אם אתם מעריצי יו גרנט ותיקים, או אנשים שמוכנים לקבל את שרה ג'סיקה פרקר גם בלי מנולו בלניק על הרגליים, יש סיכוי שתרגישו שקיבלתם כמעט שעתיים של כיף טהור. אם אתם דקדקנים, עברו הלאה, לסרט הבא.

על הזוג מורגן שמעתם?, ארה"ב 2010. 106 דקות. במאי: מרק לורנס. שחקנים: יו גרנט, שרה ג'סיקה פרקר, אליזבת מוס, ג'סי לייבמן, מייקל קלי (שיחק בכמה פרקים של הסופרנוס)