באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

אביב גפן אצל גיל ריבה, חמישי 22:23, ערוץ 2

גם אם תחפשו ממש טוב, לא תמצאו הישג עיתונאי בזה שאביב גפן התראיין לגיל ריבה. קודם כל, כי הוא עובד עכשיו בשביל רשת, וגם גיל ריבה עובד בשבילם, והחיבור ממש תפור. שנית, כי הוא מתראיין בכל מקום כל הזמן, הוא בחור פעיל ותמיד יש לו משהו לקדם. מכיוון שכך, הסיכוי שהוא יחדש משהו במפגש כזה הוא נמוך. בדרך כלל, 80% מהזמן הוא "מספסר" באותם חומרים ורק ב-20% הוא מחדש. כשיוצא משהו שהוא כבר 50% חדש, הוא ממש מתעצבן על הבמאי.

אז מה בכל זאת עשה את המפגש גפן-ריבה לשווה צפייה? ריבה, כמובן. אפשר לא לאהוב את המוחצנות שלו אבל אי אפשר לקחת ממנו את היכולת לראיין, לשאול את השאלות הכי פולשניות או מביכות בצורה הכי נחמדה, כאילו לא בא להזיק, הכל אצלו בטוב, והמרואיינים חשים כל כך בנוח, שהם פשוט עונים. על גפן, המשופשף כאמור, זה לא לגמרי עובד. כלומר, הוא יודע מה הוא רוצה ומוכן להגיד. אבל לשמחת הקהל שלו, כמו גם קהל הצופים המלא, אחוז החידושים עלה ל-30.

ומה נכלל בזה? ההורות, למשל. הדיבור על כך שאבא שלו עזב אותו כשהיה קטן ונסע ללונדון, ואילו הוא לא מסוגל לעזוב את הילד אפילו ליום בלי להיות חולה – מעין תיקון שהוא עובר איתו. למשל, ההסכמה לצלם אותו ואת הילד ליד הפסנתר – מה שמוציא את גפן קצת נרקסיסט, אבל הוא יודע שהוא כזה אז מה אכפת לו.

עוד משהו שנחרת אצלי, וקשור לנקודה הראשונה, זה שהוא התייעץ עם כריס מרטין מקולדפליי ואחד מחברי להקת פלסיבו, האם לקחת ילדים למסע הופעות. שניהם אמרו לו חד משמעית שלא, כי מבחינתם הם באים לעבודה, ולא מתאים לערבב ילדים. הוא לא מסכים איתם, אבל תכלס מה למדנו מהמשפט הזה? שאביב גפן מקושר. גם באירופה. עוד באירופה. וכנראה הוא גם סקפטי.

אגב, משום מה את אשתו, שני, הוא לא הסכים שיצלמו. שניהם לא צפו כנראה בשידור הטלוויזיה הזה, כי בטוויטר ראיתי שהוא ושני פגשו את ארז טל ואסי עזר, והתנהלו שיחות ערות וגם סמסים (או ווטס-אפים). נו מילא, הוא לא צריך לראות שוב את האולפן שלו (תמונות של בוב דילן, ג'ון לנון ו??*. אם היה צריך לתלות ישראלים: כספי, חנוך, סחרוף). הוא גם לא באמת חייב להיות טיפוס ביתי, כפי שהוא טוען שהינו בראיון.

התוכנית צולמה בארבעה לוקיישנים עיקריים: בשדות מושב, בבית קפה, בחנות על רחוב ראשי בתל אביב, ובבית של גפן. לשני מקומות סחבו את אותן ספות ענק. אפשר לומר שניכרת השקעה בתוכנית – גם בחשיבה, וגם בביצוע. לא טריוויאלי, בימי חאפ-לאפ כשלנו. כשמוסיפים לכל זה את ריבה (הוא גם העורך הראשי) יוצאת תוכנית שתמיד שווה לצפות בה, לא משנה מי מתראיין. השאלה היא רק למה אף פעם, אבל אף פעם, לא עושים לה יחסי ציבור, וכמעט תמיד קוברים אותה בשעות לא שעות. איכות? איכס!

* אתמול כשגפן אמר מי השלישייה הנערצת עליו, זה היה לי כל כך ברור וטבעי. והיום יש לי בלק אאוט.