"מלכות השבת". בשישי יצא לי לצפות קצת בתוכנית של ירדנה ארזי ושחף סגל. מה אומר לכם, הן היו לי למראית הדז'וו. נדמה שקלטות של תוכניות האירוח הישראליות משנות ה-90 נשלפו מהארכיון, וחבורה של אנשים התיישבו לצפות. אמרו לעצמם: היי, זה לא רע בעצם. זה עבד אז, זה יכול לעבוד גם היום. נביא את ירדנה שגם ככה לא עושה כלום מאז שלטלעד אין תוכנית בוקר (אלה אנשים שלא מתעניינים בדיסק שפוליקר הפיק לה), נביא איזו בחורה צעירה, יאכנע עם שכל, ויאללה, יש לנו שעתיים. נכון, פעם היו עושים את זה עם שלוש מנחות, אבל היום חוסכים בכסף.
אז בשישי הזה היו להן אורחים כמו פבלו רוזנברג, שיודע לתת את הסחורה, ויוסי מרשק, שעד עכשיו אין לו מושג מה הוא עשה שם על הספה. יחד איתם הייתה אודטה שכנראה מאוד מתגעגעת לטלוויזיה ועוד אורחים מתחלפים עם כישורים משתנים. והאמת? באמת היה לא רע. חסר משקל סגולי לחלוטין, אבל מי צריך משקל בשישי בשש? רצינות היא אוברייטד.
"האח הגדול". ראיתי אתמול בערך חצי שעה. יותר מזה לא יכולתי, טכנית ונפשית. הכי קשה לי עם תמיר ערן. כשהבנאדם ישב ב"חדר האח הגדול" הוא נראה ממש לא בסדר. מוגבלות כזו שקשורה בלקיחת כדורים. ריחמתי עליו. לא הבנתי למה הוא צריך להיות שם, ולמה זה מגיע לנו, כצופים.
מכיוון שלא ראיתי את חמש התוכניות הראשונות, אין לי מושג האם הייתה לזה התייחסות באחת מהן. אשמח להבהרות או לפרשנויות לדמותו של הבחור.
ועוד שאלה: יש מישהו שפעם קוראים לו שי ופעם קוראים לו רגב. זה אותו בחור או שניים שונים? התבלבלתי לגמרי.
"אל תשאל". שי שטרן הפיק את הלקחים מהתוכניות הראשונות, ואתמול הביא תוכנית על משבר הגיל עם 80% מפורסמים ו-20% סיפור פיקנטי. יעל שרוני, שלומי סרנגה, שי גולדן, ירמי קפלן וגניקולוג שאחרי 15 שנות נישואים החליט שהוא גיי. בדיוק לזה חיכיתי. אפילו שחלקם כבר התארחו אצלו, ואפילו שהם כבר מכירים את המשחק, "אל תשאל" חזרה למעמד "שווה צפייה". וזה לא מעט בלוח השידורים אפוף הריאליטי של ימינו.
* אחרי שאימא שלי הסבירה לי יפה למה הזוג הדתי צריך לזכות ב"מירוץ למיליון", והתברר שאפילו אבא שלי נהנה לראות אותם בתוכנית – האיש בקושי רואה טלוויזיה – דווקא הבלונדיניות לקחו את הגמר, ששודר במוצאי שבת. מחדל! איפה אלוהים כשצריך אותו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
