
מיליארד סיבות לשוד, ב-VOD ודומיו ובמטוסים של אל על
חייבת להודות: אני לא מבדילה בין אדם סנדלר לבן סטילר. איכשהו הם תמיד נראים לי אותו דבר. יהודים, נו. ובמטוס שמו לנו שני סרטים שלהם אחד אחרי השני, אז בכלל זה נראה לי כמו מיש-מש אחד גדול. בסרט אחד אדם סנדלר (הייתי צריכה גוגל בשביל לוודא את זה) מופיע בתפקיד כפול, כגבר וכאחותו. הוא כאילו מצחיק, אבל מפגר. בסרט השני, "מיליארד סיבות לשוד" שעליו אני כותבת כאן, בן סטילר הוא מנהל בניין יוקרתי באפר איסט סייד של מנהטן.
בבניין הזה לא רק שיש שוער בכניסה ושומר בשולחן קבלה, יש גם מעליות פרטיות ויש שירות תיקונים וחנופה לכל דבר ועניין. הכלל הבולט: צריך לעשות כל מה שהדיירים מבקשים, אבל אסור לקחת טיפים. למעשה, "מאחורי הקלעים" של הבניין יש רחש כל הזמן. עובדים במרץ כדי להציג חזות מושלמת – זה לא בא מעצמו.

בבניין יש דייר אחד מאוד עשיר, ארתור שו (אלן אלדה). הוא מזכיר קצת, כלומר הרבה, את ברני מיידוף – ההוא מפרשת המעילה. כי כולם חושבים שהוא גאון פיננסי ששווה לתת לו להשקיע את הכסף שלך, אבל בעצם אין לך מושג מה הוא עושה עם הכסף. אתה בכלל לא מכין את עצמך לאפשרות שזה ייגמר בפיצוץ.
הקטע של הסרט הוא נקמת העובדים שהמציאות התפוצצה להם בפרצוף. הם לא לוקחים טיפים, אבל אין להם בעיה לקחת כמה מיליוני דולרים. כלומר יש כמה בעיות טכניות, אבל הם מנסים להתגבר עליהן. כי כשיש מטרה חזקה, לא רואים בעיניים.
לנקמה מצטרף בנקאי השקעות (מתיו ברודריק) שפוטר מעבודתו במסגרת המשבר הכלכלי, ולכן הועף מדירתו המהממת בבניין ההורס. כמובן שהוא לא מצליח להסתגל למציאות החדשה, שבה העובדים האלה הם החברים שלו, אבל לפעמים אין ברירה. ויש את הגברת השמנה שלא שרה אבל יודעת לפצח כספות. ויש את השכן העבריין (אדי מרפי), שעושה את הטריק הידוע והשחוק של להוציא כסף מגברים לבנים. עד לרגע שהם גילו שהוא עבד עליהם, היו מבסוטים מעצמם וחשבו שהם יצאו גברים [נוט טו סלף: סצנה טובה, מתרחשת בקניון. שווה לזכור. התמונה בראש הפוסט שייכת לסצנה הזו].
במובן מסוים לסרט יש מסר, אבל רוב הזמן סטילר לא שוכח שהתפקיד שלו הוא להצחיק. חלק מהזמן הוא גם מצליח. כמובן שגם יש בחורה להתאהב בה, אבל זה סתם היה מיותר לדעתי – מהלך תסריטאי שנועד כדי לרצות עוד איזה חלק נשי בקהל. זה לא סרט לאוסקר, אבל זה כן סרט שנהניתי ממנו, שהעיף לי את זמן הטיסה בקלות, ושהייתי שמחה לראות גם בקולנוע. וזה כבר אומר הכל, לא?
בקטנה: אתמול ראיתי פרק ישן של 30Rock, מסוף העונה השלישית. דיברו שם על זה שקשה לדעת מה הגיל האמיתי של גברים שחורים, אם זה 25 או 50. אז זה בדיוק מה שיש לי לומר על אדי מרפי. אי אפשר לדעת בסרט הזה בן כמה הוא. בחיים לא הייתי מנחשת, ובגלל זה גם היה לי קשה לזהות אותו. התשובה הנכונה: 51. אגב, באותו פרק התארח אלן אלדה, שגם משחק ב"מיליארד סיבות לשוד".
מיליארד סיבות לשוד (Tower Heist). ארה"ב 2011. 104 דקות. במאי: ברט רטנר. שחקנים: בן סטילר, אדי מרפי, אלן אנדה, מתיו ברודריק, קייסי אפלק, תיאה לאוני, ג'בורי סידיבה