באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"אנשים מרתקים", שבת 22:30, BBC Prime

לא מזמן אמרה לי מישהי ש-BBC Prime זה בעצם כמו ערוץ 33 בישראל: זה בסדר שהוא שם, אבל הוא לא באמת מעניין אף אחד. אני לא לגמרי מסכימה עם האבחנה הזו. אחרי הכל, מדובר בערוץ שהוציא מתוכו כמה פורמטים שזכו לחיקוי בולט בערוץ 2, שהבולטים מביניהם היו המהפך וכוכב נולד. אומנם היה גם חיקוי לReady Steady Cook המעולה, אבל הוא היה כל כך עלוב - והסליחה עם רותם אבוהב - שהוא עף צ'יק צ'ק מהמסך.

אבל אתמול, כשהתיישבתי לראות את הרצועה הביוגרפית "אנשים מרתקים", שהפרק הנוכחי שלה הוקדש ללואי אמסטרונג, לא יכולתי שלא להסכים עם האבחנה. נכון, לאמסטרונג מגיע מקום של כבוד, והוא בהחלט ראוי  לכך שיגדירו תקליט שלו כתנ"ך של הג'ז, אבל יש גבול לתשבחות שאפשר לתת בלי אף מבט אובייקטיבי. מה גם, שהתוצאה מאוד מייגעת.

אמסטרונג, למי שלא יודע, גדל בשכונת עוני בניו אורלינס, והתחיל לעבוד כבר בגיל חמש. מהר מאוד גילו שלילד יש כישרון, ובגיל 17 הוא כבר הופיע על במות. מאוחר יותר הוא הופיע גם בשיקגו ובניו יורק, ועם השנים הפך לשגריר של רצון טוב מעבר לים. למעשה, הוא היה אחד השחורים המצליחים הבודדים באומה שהסתירה את גזענותה. תקרית ליטל רוק, ארקנסו, שבה חמישה ילדים שחורים לא הורשו להיכנס לבית ספר, הובילה אותו להאשמות כבדות מעל גבי העיתונות, שכוונו גם כלפי הנשיאות.

מבחינה זו, התוכנית עושה את העבודה: היא מציגה את השנים החשובות, האירועים החשובים והפסקול המתבקש, שנפתח והסתיים ב-what a wonderful world. אלא שעולמו המופלא של לואי ראוי למשהו קצת פחות רדום מזה, שיסביר למה דווקא הוא ולא ריי צ'רלס או בי בי קינג, שייתן ליהנות מהמוזיקה, ושבעיקר ייגמר הרבה יותר מהר.