באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

המטבח של מרתה, באחד מערוצי הסרטים

מישהו לא גאון במיוחד בחברת הלווין yes רשם בכתוביות ש"המטבח של מרתה" הוא קומדיה רומנטית. ואני האמנתי לו. האמת: הרווחתי. לא רק שלא מדובר בקומדיה רומנטית, מדובר בכלל בדרמה. וכן, יש גם נופך רומנטי לצד הרבה בישולים שאפשר ליהנות מהם אפילו דרך המסך. ובזמן שמרתה מזבלת במוח לפסיכולוג שלה, הוא עושה פרצופים ואנחנו לומדים ממנה כמה חוכמות מטבח.

למשל: אם קונים לובסטר, צריך לדעת שבמיכל המים הוא מאבד משקלו. ולכן, אם בוחרים לובסטר והוא פחות כבד ממה שהוא נראה, סימן שהוא היה יותר מדי זמן באקווריום ולכן לא כדאי לקנות אותו. וגם, להכניס אותו למים רותחים זה אכזרי, יש דרכים טובות יותר, למשל נעיצת סכין מהירה.

מרתה היא שפית מעולה שעובדת במסעדת הגורמה "לידו". כמו שפים רבים אחרים, שמנסים להסתיר את זה מהתקשורת, היא מאוד מקצועית ובמקביל מאוד לא ידידותית. אין לה בעיה לומר לסועדים שמתלוננים על האוכל שלה בדיוק מה היא חושבת. אצלה, ממש כמו בוסית אחת שהייתה לי פעם, הלקוח ממש לא תמיד צודק. כלומר רוב הזמן הוא טועה, ואין לו מושג מהחיים שלו.

הטוויסט בחיים של מרתה מגיע כשאחותה נהרגת בתאונת דרכים והיא מקבלת בירושה ילדה בת 8, לינה, שלא ממש ששה לשתף פעולה עם הדודה המעט זרה לה – בגלל מרחק של 200 ק"מ שהפריד ביניהם עד לתחילת הסרט. כמעט במקביל ללינה מגיע לבניין גם שכן חדש בשם סם, וקצת אחריה מגיע למטבח של מרתה שף איטלקי בשם מריו. פתאום, מבן אדם שחי את רוב חייו לבד או במטבח, ולא עושה שום דבר חוץ מללכת לפסיכולוג ביום החופשי, יש לה שלוש דמויות קבועות בחיים. גבירותיי ורבותיי, מהפך.

אבל שום דבר לא קבוע ולא לנצח, כי לינה רוצה למצוא את האבא האיטלקי שלה, זה שעד כה היה בחזקת נעלם גמור, ולעבור לגור איתו. מרתה מבטיחה לעזור לה, אבל כמובן שזה לוקח זמן ובינתיים הן נקשרות אחת לשנייה - מהחלקים הבנאליים בעלילה. גם הרגע שבו היא שורפת את מגבת המטבח שלה בטעות עם הלהביאור של קרם הברולה צפוי לגמרי. בכלל, כשחושבים על זה, יש בסרט הרבה רגעים צפויים. אבל זה לא פוגם ביופי שלו.

למה? כי יותר מהכול, "המטבח של מרתה", סרט גרמני בתיבול איטלקי, מיועד לחובבי הקולינריה - אלה שרואים צלחת יפה, לחם טוב וכוס יין, ומייד נמסים על הכיסא או הספה. הרי אם האוכל טוב, אין שום בעיה לטעום אותו אפילו על בטן מלאה.

בקטנה: ככל הנראה הסרט היווה מקור השראה, שלא לומר טריגר, ליוצרים של הסרט "ג'ולי וג'וליה". ובמקביל, כי יוצרי "המטבח של מרתה" קיבלו השראה מ"דינר ראש", שיצא לאקרנים שנה קודם לכן.

המטבח של מרתה (Mostly Martha), גרמניה 2001. 105 דקות. במאית: סנדרה נטלבק. שחקנים: מרטינה גדק (מרתה), סרג'יו קסטליטו (מריו), מקסים פורסט (סם), סיביל קנוניקה (לינה)