באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בסוף חודש שבו לא צפיתי כמעט בכלום למעט ליגת האלופות, הצלחתי לסיים את אחרון הפרקים בסדרה "אלנבי", המבוססת על ספרו של גדי טאוב.

זה מה שכתבתי על הספר לפני שלוש שנים: "אלנבי זה תך תך תך, רק בלי מכונת תפירה. משפטים קצרים. חדים. תיאורים כמו תסריט. טאוב מבסוט מעצמו. גם החבר'ה מאלנבי בטח מבסוטים. עשה מהם ספר. לא שהם כאלה שקוראים. תביאו להם את התקציר, זה מספיק. על בליינד לפחות חשפנית אחת שאלה אותו "איך קראת לי בספר". אמר לה. ענתה לו: חבל שלא כתבת את השם האמיתי. השם האמיתי שלה במועדון, זאת אומרת. יש לה ביצים זאתי. וגם סיליקון. לא פראיירית בכלל. גם לראש צוות מאבטחים יש שכל. ברקסים, זה מה שאין לו.

ועכשיו, זה פתאום נראה לי מאוד הגיוני: בפרק של "מאחורי הקלעים" טאוב מספר שהוא אכן התכוון לכתוב תסריט, לא התכוון שייצא לו ספר. אז מזל שבסוף יצאה סדרה, כי ככה הצלחתי לחבב את "אלנבי". הפאקים של הסרט הפכו ליתרונות, וכל השחקנים הגברים היו טובים (אביב אלוש, גיא אריאלי, נדב נייטס, מיקי לאון). וזאת למרות שאף אחד הוא לא הליהוק שחשבתי שיכול להתאים. בהימורים שלי, אי שם ב-2009, חשבתי שסמי הורי יהיה עידו (בסוף אריאלי), רון שחר יהיה אריק (אלוש) ודן שפירא יהיה ערן (נייטס).

לגבי הליהוק של הנשים: הבחירות קצת מוזרות. במיוחד מוזרה הבחירה ברומי אבולעפיה – ממתי חשפניות שטוחות? ומצד שני, מורן אטיאס שהיא לכאורה מתאימה, למעט דקה ורבע בפרק האחרון בכלל לא הייתה צריכה לשחק חשפנית. אצל אבולעפיה לפחות יש מה להעריך – היא באמת נחשפה ונתנה מעצמה המון. רק שאם היו ממלאים לה את החזיה בצמר גפן או בפוש אפ, זה היה יותר אמין.

ברמת התכלס, "אלנבי" כנראה מאוד נאמן למציאות. ככה נראים חייהם של בעלי ברים ומועדוני לילה, כך נראים החיים במועדוני חשפנות. וכנראה שיש גברים שאוהבים את שניהם. קשה לי להבין אותם, אבל ככה זה. יש סצנה שבה ערן, עיתונאי במקומון, הולך אבוד ברחובות תל אביב, ובסוף הוא מגיע לבניין של נוקי, חשפנית שלוקחת אליפות בשקרים, מוצא אותה יושבת על המדרגות ואומר לה בקול סדוק ושבור שהוא לא יכול בלעדיה. ב"מאחורי הקלעים" רואים שגדי טאוב בכה כשצילמו את הסצנה הזו. כנראה שהוא אחד מאותם גברים.

חוץ מחשיפה וסקס (מרומז) יש גם המון אלימות ב"אלנבי". אין כמעט פרק בלי שמישהו חוטף מכות. טאוב טוען שזה בגלל שצריך לשים את האלימות על השולחן, ולא לטאטא אותה וליפות את העולם. אני חושבת שבזה הוא טועה: כל כך הרבה אלימות, פיזית ומילולית, בסדרה אחת – זה משהו שעלול להשפיע לרעה על כמה חמומי מוח או רפי שכל שנחשפים לסדרה ואין להם את יכולת האבחנה הרצויה מה טוב ומה רע, מה עובד ומה לא עובד. נכון, העולם של "אלנבי", שנמצא מתחת לרדאר שלנו רוב הזמן, הוא עולם כזה. אבל אפשר היה קצת פחות. בכל זאת, פה זה לא ניו ג'רזי, הגוגו הוא לא באדה בינג, ואין לנו אפילו משהו שמתקרב למקבילה של טוני סופרנו.

* אגב: ל"אלנבי" היה רייטינג נאה ביותר. נקווה שערוץ 10 ימשיך לתת פייט לחברים מערוץ המיינסטרים השטחי המכונה ערוץ 2.