באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

כרגיל בסדרות של אנשים מקושרים בתעשיית הטלוויזיה, "אמא ואבאז" קיבלה טונות של יחסי ציבור בשבוע האחרון. אישית נחשפתי לשני דברים: ראיון שערך אבנר ברנהיימר (יוצר הסדרה) עם יהודה לוי ב"ידיעות אחרונות", וראיון שנקטע באמצע שערכו טל ברמן ואביעד קיסוס, גם כן עם יהודה לוי, בתוכנית הבוקר שלהם ברדיו ECO99. בשני המקרים לוי נשמע לי אדם רהוט, מקצועי, לא טיפש, טוטאלי וגם שובה לב. אבל האם כל זה מספיק בשביל סדרה שלמה?

אתמול צפיתי בשני הפרקים הראשונים של "אמא ואבאז". לוי אכן עושה שם עבודה מצוינת. הוא בכלל שחקן מצוין, שצריך לקבל במת פריים טיים בערוץ 2 ולא להישאר בנישה של הכבלים. אבל להגיד שזו סדרה טובה, ולהמליץ לכם לרוץ ל-VOD? לא ממש.

כמו בעוד כמה סדרות ישראליות, למשל "יום האם", גם הסדרה הזו מתנהלת סביב משולש. שתי הצלעות הנוספות הן יפתח קליין ומיה דגן. שניהם לא ממש אהובים בציבור, ונראה לי שזו הסיבה ששלחו את לוי לחזית (בנוסף, קליין הוא סרבן ראיונות ידוע. דגן הייתה צריכה להתפשט כדי לקבל שער בזמנים מודרניים ואני לא בטוחה למי זה בדיוק הועיל). הם שחקנים טובים, אבל לא כאלה שאתה נקשר אליהם או רוצה לאמץ אותם. ואין מה לעשות, זה קצת מחליש את הסדרה.

דגן היא טליה, רווקה סטרייטית וסגן אלוף בצה"ל (פרט שלא מופיע כלל בשני הפרקים הראשונים). היא הגיעה לגיל שבו היא רוצה ילד אבל אין לה בנזוג, ושני אבות גייז נראים לה פתרון מצוין – משהו יחסית נפוץ בתל אביב, למיטב ידיעתי. בצד של האבאז נמצאים ארז (קליין), אדם נוירוטי שעובר טיפול פסיכואנליטי ארבע פעמים בשבוע, כנראה יש לו מלא כסף והוא גם לבוש ספורט-אלגנט, זאת לעומת בן זוגו סמי (לוי) שנראה אוחצ'ה מכף רגל ועד ראש. וכמובן שהאוחצ'ה הרבה יותר חמודה ומעוררת סימפטיה.

בעצם, זה משולש עם צ'ופצ'יק: לתינוק הקטן והחמוד שמצטרף בפרק השני קוראים הלל. יחד עם הלל, ואולי עוד קצת לפניו, מגיעות הרבה בעיות, ואנחנו לא מדברים רק על השאלה "למי הוא דומה". מי יהיה האבא בתעודת הזהות, מה תפקידו של האב הביולוגי לעומת תפקידו של האב השני, למה הילד צריך לנדוד בין בתים, מה רוטשילד אומר (אין באמת מומחה כזה להתפתחות התינוק, אבל יש מספיק אחרים). מה ההורים של כל אחד מהשלושה חושבים.

יכול להיות שעבור קהילת הגייז זו סדרה נפלאה פורצת דרך, שתעורר דיונים מרתקים. עבור יתר הצופים, זו סתם עוד סדרת מיינסטרים. אם רואים או לא רואים, לא קורה שום דבר. ואולי זו דווקא מחמאה – כבר לא מקבלים יחס מיוחד בגלל שוני, אין אפליית מיעוטים ואין "פרסים". זה כבר נורמלי לגמרי, ולכן נשפט לפי החוויה ולא לפי שום דבר אחר.

אה, ויהודה לוי שולט111!!!

סרטון מאחורי הקלעים, בערך דקה וחצי אורכו.

דף הפייסבוק של הסדרה.